גם עמותות יכולות
"איך אנחנו יכולים להפוך את הנושאים שאנחנו עוסקים בהם ליותר מעניינים?". את השאלה הזו אני שומע בהרצאות לא מעט. לרוב אלו ששואלים את השאלה הזו מגיעים מתחום השיווק, הפרסום או המכירות. היום השאלה הזו הייתה אתגר גדול יותר. השואלים היו כולם חברי עמותות, גורמים שפועלים למען הקהילה. "יש לנו משרדי פרסום שעוזרים לנו ללא תשלום ועדיין ברוב המקרים אנחנו לא מצליחים לייצר קמפיינים מספיק טובים" הם אמרו לי.
את ההרצאה העברתי לחברי האגודה לזכויות האזרח ולפעילים נוספים מעמותות לזכויות אדם וחשבתי על הדרך שבה מקדמים היום אג'נדות חברתיות באמצעות המדיה החברתית. במקרה שלהם, מה שקורה היום עם האזרחים במצרים, שמתפרצים אחרי שנים של דיכוי חברתי וכלכלי, רלוונטי מאד. ההתפרצות, שהיסודות להתארגנות שלה נולדו גם במדיה חברתית, מעניינת גם את הגופים והעמותות הללו.
בזמן ההרצאה נזכרתי בפוסט הזה שכתבתי לפני שנה ודיבר על הפוטנציאל שיש למדיה חברתית בפעילות של עמותות ושאלתי את עצמי מה השתנה בתחום מאז…
הגורם היחיד בשנה החולפת שגרם לעמותות להיכנס לזירת המדיה החברתית זה בנק לאומי בקמפיין "מיליון סיבות טובות" (הנוכחים בהרצאה שיתפו אותי היום אודות דעתם על הקמפיין הזה. יש להם ביקורת לא מעטה). אבל מעבר לזה, רובם עדיין בתחילת הדרך. מי שעוד בלטה השנה בפעילות במדיה חברתית היא רותם אילן, מי שעומדת בראש עמותת Israeli Children, שפועלת להשארת הילדים של העובדים הזרים בארץ. גם הם עובדים יפה מאד במדיה החברתית, ואף ארגנו באמצעותה הפגנה אחת גדולה והרבה מחאה.
אחד מהאתגרים שהמשתתפים בהרצאה העלו היה האתגר להפוך את הנושא שבו הם מטפלים למספיק מעניין. צודקים, זה באמת אתגר גדול…. והאמת היא שאם מתבוננים ברוב הקמפיינים של החברות המסחריות, גם הם לא ממש מעניינים. אבל להבדיל מחברה מסחרית שיכולה להפגיז את המדיה עם קמפיין בינוני ומקסימום לצאת בקמפיין נוסף, לעמותות אין את האפשרות הזאת.
שאלתי את המשתתפים את השאלה הבאה "תגידו, למה אתם לא שואלים את הפעילים שלכם מה לעשות? למה אתם לא מבקשים מהם רעיונות יצירתיים לקמפיינים?".
בשלב הזה הייתה שתיקה מביכה בקהל…
לרוב העמותות יש קהל של אוהדים/פעילים שתומך תמיכה נלהבת באג'נדה שאותה הם מקדמים.
אחד הדברים שחכמים שהם חייבים לעשות זה לשתף את אותם לאורך כל השנה בפעילויות ולבקש את דעתם בכל מה שקשור לרעיונות יצירתיים לקמפיינים או פעילויות בשטח.
אז נכון, כדי שזה יהיה אפקטיבי, העמותות צריכות שיהיו להם מספיק אוהדים. אבל גם זה לא כל כך מסובך כי לרובן יש מאגר מיילים ו-newsletter כזה או אחר. במקום להשקיע ב-newsletter הם צריכים להעביר את פעילים להיות אוהדים של הדף של העמותה בפייסבוק. בדף הם צריכים לספר סיפורים מעניינים אשר קשורים לאג'נדה של העמותה ולהתייעץ עם האוהדים. הם יהיו אלה שיובילו את העמותה לפעילות נכונה ומשמעותית.
להבדיל מחברות מסחריות אשר מטעמי תחרות נמנעות משיתוף, עמותות חייבות לשתף את הציבור כמעט בכל מה שהם עושות. את הרעיון הגדול לקמפיין הזה סביר שהם יקבלו מהמוני האוהדים שלהם ולא ממשרד הפרסום. ואחרי שיהיה הרעיון הגדול, למשרד הפרסום יהיה תפקיד מרכזי בהפיכתו לקמפיין רחב ומשמעותי.
עכשיו לגילוי נאות. AIG הם אחד מלקוחותי. אני לא יודע מי מכם שם לב לקמפיין האחרון שלהם שקורא לגולשים לתת רעיונות לפרסומת. הם מקבלים מאות ואפילו אלפי רעיונות מידי יום. חלק מהרעיונות הם רעיונות גדולים, יצירתיים ופורצי דרך. אז נכון, מדובר בחברה מסחרית ולכן הפעילות מלווה בפרסים יקרי ערך, אבל במקרה על עמותות, אין לי ספק שאנשים ישמחו לתת רעיונות בלי פרס כספי.