נא כן להפריע
אתמול, כאשר הגעתי לועידה של גלובס במלון דויד אינטרקונטיננטל, עשיתי Check-in ב-Foursqaure (ובכך הודעתי לחברים שלי גם בטוויטר ובפייסבוק שאני בבית המלון).
תוך כמה דקות אני מקבל הודעה מחשבון הטוויטר של בית המלון שאומר לי "ברוך הבא"…
המממ…… בית המלון מדבר איתי. נחמד!
אז כתבתי למלון בתגובה:
לא עוברות כמה דקות, ואני רואה הודעה מחשבון הטוויטר של מלון ענבל בירושלים.
מה אתם יודעים, מלון ענבל נעלב!…
נעלב כי אכן פעם ניהלנו שיחה שפרחה מזכרוני.
לכן מייד שלחתי הודעת התנצלות שכן מי אני שאעליב בית מלון…
התנצלותי התקבלה בקריאות שמחה שזה אומר ב-Retweet.
מה שמעניין בסיפור הזה הוא פחות תוכן השיחה אלה המצב החדש שבו נותני שירותים יוזמים שיחה עם צרכנים בדיוק ברגע שבו הם חווים את המוצר או השירות.
מיכוון שהשיחה הזאת פומבית, נותני שירות נוספים יכולים להצטרף לשיחה וזה הופך להיות משעשע ואולי אפילו שימושי.
לא רחוק היום שבו מישהו יצייץ "אני רעב" ומסעדות ילחמו על הזכות לתת לו שירות.
אנחנו נגיד מה איזה מוצר או שירות מעניין אותנו, והחברות השונות יהיו חייבות לפעול בצורה פומבית כדי לזכות בנו.
טוב… כתבתי יותר מידי. אני רעב. בא לי קוטג' 🙂
-
Tal Navarro
-
Amit Banayan
-
שגיא מימון
-
ליאור
-
lior
-
ilan peer
-
ליאור צורף