הדרך לשדרות רוטשילד עוברת בפייסבוק
גיא רולניק, בטור מבריק, קרא השבוע לתומכי המחאה – "הבלתי מחוברים". אלה שאין להם שום ייצוג אמיתי כיום בישראל. הם לא חברים באף ועד עובדים גדול. הם לא מחוברים לתקציבי הממשלה ולא מקבלים משכורות עתק מהטייקונים.
אבל המחאה הזו, שביעבעה שנים ארוכות, הוצתה בזכות היותם של "הבלתי מחוברים", מחוברים לרשת אחת. הבלתי מחוברים מחוברים אחד לשני באמצעות האינטרנט. הדרך לשדרות רוטשילד עוברת בפייסבוק.
בהפגנה הגדולה הראשונה בתל אביב, בשעה שערוץ 2 החליט לשדר את רמזור, המחוברים לא הפסיקו לדווח בזמן אמיתי מההפגנות. טוויטר, פייסבוק, פליקר התמלאו בתוך דקות מתחילת האירועים באלפי ועשרות אלפי תמונות וסטטוסים. אלו לא הפסיקו עד שעות הלילה הקטנות.
המחוברים הבינו שיש להם כוח, והכוח שלהם בא לידי ביטוי לא רק בהגעה להפגנות אלה גם באמצעות המקלדת, או נכון יותר, הסמארטפון. כל אחד הפך לערוץ תקשורת שמדווח מהשטח. הדיווחים האלה הפכו להיות מעניינים לא פחות ולפעמים יותר מאשר הפרשנויות הממוחזרות של עוד פאנל פרשנים עייף בערוצי הטלוויזיה המסחריים.
ויש גם את המחוברים הכבדים. אלה שיש להם בלוג פופולארי או חשבון טוויטר עמוס באוהדים. המחוברים הכבדים, אנשים כמו יובל דרור, גדי שמשון, שוקי גלילי , נהפכו למנהיגים דיגיטליים מעוררי השראה. כמעט כל פוסט או ציוץ שלהם מזיז את שאר המחוברים להפגין ולקחת חלק במחאה. ולא רק הם. גם כמה סלבים, שבימים כתיקונם, עושים שימוש במדיה החברתית לנושאים אחרים לגמרי, הפכו אותו בשבועות האחרונים לשופר מחאה בעל עוצמה, נעה תשבי ואסי עזר.. כך למשל ממנף אסי עזר את הכח שצבר כמנחה האח הגדול כדי לכתוב בטוויטר: "לכל חברי התל אביבים, אל תבאסו, תנו עוד מאמץ, צאו מהעיר, המאבק עוד לא נגמר. חיפה זה 40 דק נסיעה".
גם מארגני המחאה משקיעים מאמצים רבים כדי לייצר תשתיות שיאפשרו למחוברים לקחת חלק פעיל במחאה. הקבוצה בפייסבוק ב' זה אוהל מניעה את ההמונים לפעולה, האתר j14.org.il עושה סדר בכל ההתרחשויות, חשבון הטוויטר TLV_Revolution מזניק כאשר צריך עזרה בזמן אמת והקבוצה חכמת העם שעושה שימוש בחכמת ההמונים כדי לשתף את המחוברים בתהליכי קבלת ההחלטות.
אז אם אתם שואלים אותי, מחוברים זאת לא רק סדרת ריאליטי בהוט. מחוברים זה הריאליטי האמיתי של החיים. המהפכה החברתית שאותה אנחנו חווים גרמה לנו להבין שיש משהו גדול ומשמעותי יותר בכוח שיש לכל אחד מאיתנו ברשתות החברתיות.
התבגרנו.
אני זוכר איך בתחילת הדרך של טוויטר בישראל, (מה שהיה לא כל כך מזמן) היו אנשים אומרים לי, "למה אני צריך לספר לעולם מה אכלתי או מתי נרדמתי אתמול". היום, במקום לספר לעולם שהתעוררנו או שאנו בדרכנו לישון, הפכנו למנהיגים.
העם כבר לא דורש צדק חברתי. העם יוצר צדק חברתי.