למידה באמצעות חכמת ההמונים

נכתב בתאריך 23/1/2012 בשעה 8:49 מאת ליאור

imageבזמן האחרון אני לומד בדרך חדשה לגמרי…

פעם, כאשר הייתי מעוניין ללמוד על נושא המחקר שלי, השקעתי זמן ומאמץ בחיפוש אחרי מקורות מהם אפשר ללמוד. החל מחיפוש מידע באינטרנט, קריאת מגזינים וספרות מקצועית וכלה בחיפוש קורסים ומרצים מומחים בנושא.

היום, נוספה לזה דרך חדשה לגמרי.

כמו שאתם יודעים, אני חוקר ומרצה את נושא חכמת ההמונים.

בגלל שאתם יודעים את זה, רבים מכם כותבים לי ומספרים לי על מאמרים חדשים, כתבות אשר עוסקות בנושא וכל מה שלדעתכם יכול ללמד אותי.

כך אני מוצא את עצמי מקבל כמעט כל יום פוסט חדש על הקיר, הודעה בטוויטר או מייל ממישהו שרוצה להפנות את תשומת ליבי למשהו שכדאי לי ללמוד עליו.

עבורי זאת דרך חדשה ללמוד. במקום שאני אחפש את המידע, המידע מגיע אלי.

הנה דוגמא למייל שקיבלתי לאחרונה מהשופט בדימוס אביגדור סלטון שלימד אותי את הקשר בין חכמת ההמונים למערכת המשפט בארה"ב:

From: Avigdor Salton
Sent: Tuesday, January 10, 2012 3:48 PM
To: Lior Zoref
Subject: חכמת המונים

למר ליאור צורף, שלום רב.

הבוקר הזדמן לי לצפות בערוץ 10 וכך התוודעתי לראשונה אליך ואל-TED.

באתר שלך בקשת הצעות והערות, בין השאר, להרצאה שלך.

על כן, לתמיכה ברעיון של חכמת ההמונים אני מבקש להוביל אותך לעולם המשפט.

במדינות בהן נוהגת השיטה של שפיטה בסיוע מושבעים [כמו באנגליה ובארה"ב, למשל] , הרעיון הבסיסי הוא שההמון [ לצורך ענייננו = מושבעים] אינו פחות טוב או פחות מוכשר לבחון ולקבוע עובדות [להבדיל מקביעת התוצאה המשפטית לפי הנחיית השופט המקצועי הבקיא בהוראות החוק שאותן יש להחיל על המקרה הקונקרטי], משופט שגם הוא בשר ודם ואינו קורא כליות ולב יותר [או הרבה יותר] מבן אנוש.

לכן ממשיכה שיטה זו של מושבעים להתקיים גם בימינו [גם אם הבסיס ההיסטורי להנהגתה התרופף ואולי אף חדל להתקיים].

השופט היהודי-אמריקאי, סם ליבוביץ, בספר הביוגראפי "בית דין" “courtroom”  שחובר ע"י העיתונאי-סופר Qwentin Reynolds מספר באותו ספר, כי נהג לעשות רישום לגבי התוצאות אליהן הגיעו המושבעים בתיקים פליליים בהם הוא דן, ומצא כי ברוב המקרים [ אם זכרוני אינו מטעני- קרוב ל95% ] התוצאה שאותה רשם לעצמו באופן פרטי בצד,זהה לתוצאה אליה הגיעו המושבעים!

מה שמלמד , כי חכמת ההמונים אינה פחות טובה מזו של האדם המקצועי.

אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך.

בברכה,

אביגדור סלטון