ד"ר ליאור צורף | האתר הרשמי

אני זקוק לעזרתכם לקראת הרצאה מאוד מרגשת. אבל לפני זה סיפור.

לפני מס' שבועות קיבלתי שיחה מרגשת מהטכניון.

ביקשו לבדוק אם אסכים להעביר הרצאה בטקס הבוגרים המצטיינים בפקולטה למדעי המחשב.

הסכמתי בשמחה.

כעבור מס' ימים קיבלתי מייל מדיקן הפקולטה למדעי המחשב. ביקשתי את אישורו לשתף אתכם בתוכן חלק מההתכתבות אז הנה זה לפניכם:

זאת התשובה ששלחתי:

אני לא טיפוס רגשן מידי, אבל המחשבה על סגירת המעגל בטכניון גרמה לדמעות לזלוג. פתאום חזרתי להיות ילד חסר בטחון שחולם ללמוד בטכניון.

אני רוצה לשתף אתכם במבנה הראשוני של ההרצאה ובמסר העיקרי שחשבתי להעביר. ברוח חכמת ההמונים, אשמח לשמוע את דעתכם.

אז מה אני מתכנן לעשות בהרצאה?

לספר שלושה סיפורים. זה הכל.

נשמע לכם מוכר?… הרעיון מבוסס על הרצאה המפורסמת של סטיב ג'ובס לבוגרי סטנפורד.

הסיפור הראשון יהיה מבוסס על מה שכתבתי במייל שקראתם. החלום שלי כנער ללמוד בטכניון והמורה חשב שאין לי סיכוי. במשך שנים רבות התביישתי במה שהמורה אמר לי ולא דיברתי על זה עם אף אחד. למרות המורה (ולא בגלל) התמודדתי עם הפחד, למדתי, התקבלתי וסיימתי בהצטיינות.

למדתי שיש בי נחישות שלא הכרתי קודם לכן. נחישות שמובילה להשקעה ללא גבולות.

הסיפור השני הוא על תקופת הלימודים בטכניון. באותה תקופה הייתי בשיא ימי כחנון. העברתי את ימי בתקווה שיום יבוא וסטודנטית יפה תציל אותי. אבל לצערי פחות התחברתי לסטודנטיות למחשבים. אז התחלתי ללכת למסיבות בפקולטה לארכיטקטורה. אמרו ששם יש בחורות יפות. מצאתי את עצמי לבד באינספור מסיבות. נו טוב, לא ממש לבד, החזקתי בקבוק בירה. מה לא ניסיתי. ריקודי שנות ה-70, שנות ה-80, סלסה וקפוארה.

אחרי שנים רבות של אכזבה וכאבי רגליים, הבנתי שנחישות לא מספיקה. הבנתי שאני צריך עזרה חיצונית. הלכתי לטיפול. כעבור כמה חודשים צברתי ביטחון עצמי והתחלתי להכיר בחורות.

למדתי שנחישות זה דבר חשוב, אבל לפעמים זה לא מספיק וכדאי לבקש עזרה מקצועית.

הסיפור השלישי הוא על החלום להרצות ב-TED. רבים מכם מכירים את הסיפור אז לא אחזור עליו שוב.

רק אסכם אותו ואגיד שלמדתי שלפעמים נחישות ובקשת עזרה זה לא מספיק. למדתי איזה עוצמה יש בחכמת ההמונים שפתאום הפכה מנושא שאני חוקר באקדמיה, לכוח עצום שיכול לעזור לי ולכל אחד להגשים את החלומות שלו.

למדתי שבכל אתגר אני יכול לבחור בין כמה דרכי התמודדות – התמודדות אישית, בקשת עזרה מחבר או איש מקצוע, וברמה הגבוהה ביותר – לעשות שימוש בחכמת ההמונים.

תובנה אחרונה:

אני זוכר שסיימתי את הלימודים בטכניון וחשבתי שזהו. יש לי תעודה מכובדת. עכשיו כולם יאמינו בי סוף סוף!…

אז חשבתי.

כמעט בכל פעם ששאפתי להישגים משמעותיים נתקלתי בקולגות או בחברים שאמרו לי שאני משוגע. זוכרים איך יוסי אמר לי: "הסיכוי שלך לזכות בלוטו גדול יותר מהסיכוי להרצות ב-TED"?

וזה בעצם מה שאני רוצה להגיד. ככל שתשאפו גבוה יותר, כך יותר אנשים יגידו לכם שאתם משוגעים.

אז תרשו לי לאחל לכם דבר אחד – אל תוותרו. תהיו משוגעים!

[בסוף אקרין את הסרט הזה]

עד כאן הטיוטא הראשונה. תודה לדן פרידמן שבזכותו הגעתי למבנה הזה של ההרצאה.

מה דעתכם?

יש לכם רעיונות איך אפשר לשפר אותה?

רעיונות איך להעביר את המסר בעוצמה גדולה יותר?

ממתין לקרוא את הרעיונות שלכם. אפשר גם בתגובה לסטטוס הזה בפייסבוק.

תודה רבה.