השיעור הכי טוב שהילדים שלי קיבלו

נכתב בתאריך 1/4/2016 בשעה 9:15 מאת ליאור

כשהזמינו אותי להרצאה לשופטי בית המשפט המחוזי בת"א שאלתי בהיסוס האם אוכל לבוא קצת יותר מוקדם עם שני הילדים הגדולים שלי, מאיה ואורי, ולהראות להם את בית המשפט. המארחים הסכימו בהתלהבות.

הגענו לבית המשפט בהתרגשות גדולה והדבר הראשון שראינו היה הפסל הזה…

20160328_132423 (660x389)

קיבלו את פנינו שתי שופטות מקסימות. הן עשו לנו סיור מרתק בבית המשפט. נכנסו ל-2 דיונים, אחד אזרחי ואחד פלילי תוך כדי שהשופטות מסבירות לילדים מה בדיוק קורה בכל שלב.

בסוף אחד הדיונים, השופט קרא לילדים להתקרב אליו. כאשר הם התקרבו בחשש מה, הוא שאל אותם למי מהעדים הם האמינו ומה הם היו מחליטים במקומו. לאחר מכן הוא הסביר להם איך הוא קיבל את ההחלטה וכמה חשוב לשמור על קשר עין וכללי זהירות בדרכים. במשפט הפלילי הם ראו את הורי הנאשם מדברים בכאב לב על כך שהבן שלהם מכור לסמים ואיך זה הוביל אותו להתנהגות לא טובה וכמה חשוב שהוא יקבל עזרה. לאחר מכן, שוטר שירות בתי הסוהר הראה להם מאיפה מביאים את העצורים, ביקש רשות ושם להם אזיקים לרגע וענה לשאלות הרבות שלהם.

בשעות ספורות הם למדו יותר מכל מה שהם למדו בכל התנסות אחרת. למדו על מערכת המשפט, על החשיבות של זהירות בדרכים, על ההשפעה ההרסנית של סמים ועד כמה השופטים שאיתם נפגשו הם אנשים חכמים ומסבירי פנים.

3e17d96f-2b49-4c65-a7c3-bf15aa61522e (660x454)

אחרי הסיור אורי ומאיה הצטרפו להרצאה שהעברתי לקבוצה של כ-50 שופטים.

בתחילת ההרצאה לא יכולתי להתאפק ולפתוח במילים "אני זכאי"…  וכמובן הודיתי להם מקרב לב.

fa9afbca-1f1f-4625-bcd2-e1fc842dcd63 (660x408)

83ffc731-f4b0-43c2-ad05-1107f3312469 (660x495)

אחרי ההרצאה הזמינו את אורי ומאיה ללבוש גלימה ולעשות סלפי עם פטיש!

48d0b502-6474-4eb5-bed8-62aaefa60cb5 (660x495)

אני יודע שבתי ספר רבים מארגנים סיורים לתלמידים בבית המשפט. אבל אחרי החוויה שעברנו אתמול, אני ממליץ לכל מי שיש לו ילדים מספיק גדולים, לקחת אותם לבד לבית המשפט מתוך בחירה שלהם, להיכנס לכמה דיונים ולראות איך פתאום נפתחות להם העיניים בסקרנות אין קיץ.

אין צורך בסיור פרטי כדי לעבור חוויה משמעותי. הנה כמה דוגמאות לתגובות שקיבלתי אחרי ששיתפתי מחוויות הביקור בפייסבוק:

כשהייתי ילדה ונערה, אבא שלי היה מקפיץ אותי לביה"ס בבוקר. לפעמים, כשהיינו יוצאים מאוחר מדי הוא היה מודיע לי שיש לו דיון בבית המשפט והוא לא יכול לאחר ולכן קודם נלך לבית המשפט ואחר כך הוא ייקח אותי לבי"ס. הוא היה אומר לי "בשעתיים בבית המשפט תלמדי יותר מבשבוע בביה"ס". הביקורים האלה זכורים לי כאחת מחוויות הילדות הנהדרות שלי. תודה שהזכרת לי את אבא שלי.

בתור ילד שבילה ימים בבתי משפט ,בזמן הברזות מבית הספר התיכון שמוקם לא רחוק משם, העלת בי נשכחות מהשופטת הדסה בן עיתו, שראתה אותי פעמים רבות בשבתה בדין ופעם קראה לי לפשר מעשי והתעניינותי המוזרה, וכאשר הבינה שהכל כשר ,הסבירה לי גם כן על התהליך ועל סדרי הדין. ולא אשכח שאמרה לי "אני לא ארצה לראות אותך בעתיד, אבל אם כבר זה יקרה עדיף שתהיה בצד עורכי הדין ולא הנאשמים".

כאשר אחותי הגדולה היתה מחליטה בשנות השישים לוותר על בי״ס ליום אחד, זה בדיוק מה שהיא עשתה, הלכה לאולם בית המשפט ופשוט האזינה למתרחש, לעדויות, לדיונים ולהחלטות. חוויה מעשירה!

איזה כיף שאבא מבין שהבית ספר של החיים לא פחות חשוב מלהגיע לבית ספר בזמן.