זריקת מוטיבציה

נכתב בתאריך 20/12/2017 בשעה 8:33 מאת ליאור

בעקבות הרצאה שהעברתי לאחרונה לסטודנטים צעירים שקיבלו מלגה של קרן מושל, קיבלתי את המייל המרגש הזה בו אחת הסטודנטיות שאלה אותי איך אפשר לשמר מוטיבציה לאורך זמן רב? ביקשתי את רשותה לשתף את מה שהיא כתבה לי ואת התשובה ששלחתי לה.
 

היי ליאור,
קוראים לי מאיה (שם בדוי) ואני סטודנטית שנה ג' להנדסה ביו רפואית.
השתתפתי בשבוע שעבר בכנס פתיחת שנה ורציתי להודות לך ממש על ההרצאה שלך- היה באמת מאוד מעניין ומעורר השראה.
אם להגיד את האמת, הגעתי לכנס כשאני די שבוזה מהלימודים. בשנה שעברה (בגלל קשיים אישיים ובלימודים) נכשלתי בכמה קורסים ונוצר מצב שבו התואר שלי נגרר לעוד שנה (5 שנים במקום 4) וכל הסיטואציה הזו גרמה לי לפקפק אם אני נמצאת בתואר הנכון עבורי. ואיכשהו בהרצאה הצלחת לשנות לי את ההרגשה הזו. יצאתי באמת מפוצצת באנרגיות ומוטיבציה להתגבר על הקשיים שנוצרו ולהצליח למרות זאת. ממש תחושה שהכל אפשרי ושרק צריך שאבחר מה אני רוצה לעשות. 
גם ממש גרמת לי לחשוב כששאלת אם יש לנו חלום. מה שהבנתי הוא שהרבה פעמים אני לא פועלת, לא מעזה לחשוב בגדול ומבטלת כל מחשבה בטענה שאין סיכוי. לרוב בגלל פחד כלכלי, פחד שיצחקו עלי כשאטעה או פשוט מחוסר ביטחון ואמונה עצמית.
רציתי לשאול אותך, איך בחרת את התחום שאתה עוסק בו? איך ידעת שזה מעניין אותך וזה מה שתרצה לעשות בחיים? (כששואלים אותי מה מעניין אותי ביו רפואה לא ישר עולה לי בראש אבל אין לי גם משהו אחר על הפרק)
וגם איך משמרים את הרגשת המוטיבציה הזאת? ביום ההרצאה הרגשתי שאני יכולה להזיז הרים והיום זה כבר דעך.
ההרצאה שלך ממש פתחה לי את העיניים וגרמה לי להתחיל תהליך מחשבתי עם עצמי (לגבי כל תחומי החיים),
עוד לא הגעתי למסקנות אבל לפחות אני בדרך לשם 🙂
תודה רבה,
מאיה.

 

הנה התשובה שלי.

שלום מאיה יקרה,
 

לגבי 2 השאלות שלך, יש לי תשובה פשוטה יחסית רק לשאלה הראשונה (התשובה פשוטה, הדרך לא קלה בכלל).
 
איך מצאתי את התחום שבו אני עוסק? כשהייתי ילד, הלכתי להרבה חוגים. שנאתי את רובם. הייתי בחוג טיסנאות, ג'ודו, כדורסל ועוד ועוד. העברתי את הזמן ובחלקם ממש סבלתי. ואז, בכיתה ח', הלכתי לחוג תכנות מחשבים. מייד בשיעור הראשון ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל החיים. לעסוק במחשבים ובטכנולוגיות חדשות. כעבור שנים רבות, כאשר פרשתי מהיי-טק והתחלתי לימודי דוקטורט, ידעתי שאני רוצה לחקור נושאים שקשורים לטכנולוגיות חדשות ובאותן שנים צצו הרשתות החברתיות. אבל תהליך מציאת התחום היה ארוך ולקח שנתיים של קריאה, מחשבה, שיחות עם המנחה שלי ועוד. תוך כדי השנתיים קראתי את הספר
Wisdom of the Crowd ומייד ידעתי שזה התחום שאני רוצה לחקור.
 
אם עדיין לא מצאת את התחום שגורם לך לניצוץ בעיניים זה בסדר גמור. אל תוותרי על התואר ונסי לסיים בצורה הטובה ביותר האפשרית. את בתחילת דרכך המקצועית. כל עוד לא תוותרי לעצמך, תהי סקרנית, תתנסי בדברים חדשים, בסוף אני משוכנע שתמצאי את הדבר הזה שיגרום לפרפרים בבטן ואז תדעי שזה התחום שלך.
 
עכשיו אנסה לענות על השאלה השנייה, איך משמרים את הרגשת המוטיבציה? זאת שאלה קשה יותר והאמת היא שגם אני מתלבט בה לעיתים קרובות. יש תקופות שבהם השגרה משתלטת על סדר היום, ואני מוצא את עצמי עובר ממשימה למשימה שאני צריך לעשות. יש תקופות שבהם בעקבות חולשה פיסית, מחלה או סתם שחיקה, האנרגיות יורדות. אני לא בטוח שיש לי עצה שיכולה להתאים לך כי זה מאוד אישי. אבל ברשותך אספר לך מה אני עושה במקרים כאלה ואולי זה יציף כמה מחשבות ורעיונות שמתאימים לך.
 
ראשית, אני משתדל להיות מודע למצבי הרוח ולא לתת למצבים כאלה להמשך בלי שאני מנסה לעשות מעשה כלשהו. יש הרבה דברים שאני בוחר לעשות באופן ספונטאני ואת חלקם אני מתכנן מראש.
 
חלק מהעבודה שלי היא כתיבה. בין אם מדובר במאמר אקדמי, פוסט בבלוג או כתיבת ספר. לכתוב אפשר בכל מקום. אז אני מנצל הזדמנויות שיש בעקבות פגישות או אפילו מטלות, ויוצא למקומות שמעוררים בי השראה. כך לדוגמא לפני שבועיים הייתי צריך לעבור בחינה בבניין של משרד התחבורה שנמצא מול חניון רידינג בת"א. הגעתי בבוקר, מצאתי חנייה בחניון (מי היה מאמין שיש עוד חניונים בחינם בת"א), סיימתי את הבחינה ושכרתי זוג אופניים (17 שקל בתל אופן). יצאתי עם הלפטופ שלי בתיק גב למסע מנמל תל אביב עד יפו. עצרתי כל פעם במקום אחר, פתחתי את הלפטופ, וכתבתי. מזג האויר עכשיו נפלא, הטיילת מלאה תיירים ורעש הגלים פשוט נפלא. עבורי כל ביקור בים (במיוחד בשקיעות) זאת זריקת אנרגיה. אז אני דואג לעשות את זה לפחות פעמיים בשבוע.
 
יש דברים שאני מתכנן מראש לשבירת השגרה ואני בטוח שהם ימלאו לי מצברי המוטיבציה לתקופה ארוכה. כך לדוגמא כל שנה אני משריין זמן לצפות בשידורים החיים מתוך כנס
TED העולמי שנמשך 5 ימים (קישור לפרטים). דבר נוסף שאני עושה הוא לנצל הזדמנויות לזמן איכות עם אישתי, הילדים או החברים הטובים שלי. בקרוב יש לי הרצאה בים המלח אז מייד הזמנתי את 2 החברים הכי טובים שלי ללילה משותף בים המלח.
 
לפעמים ההשראה מגיעה מדברים הכי פשוטים. לדגדג את אספי, הבן הקטן שלי. לצפות יחד עם הבן האמצעי שלי, אורי, במסטר-שף (לדלג על הפרסומות והתוכן השיווקי ככל האפשר) ולהחליט איזה מנות נבשל יחד ביום שישי. לצחוק על הבת הגדולה שלי, מאיה, שהג'ינס שלה קרוע (אני לא מבין למה ג'ינס חדש חייב להיות קרוע!).
 

לפעמים השראה מגיעה משיחות עם אנשים מעניינים. היתה לי שיחה נפלאה לאחרונה עם שומר מקסים בחניון שהסכים שאחנה במקום שמור לכמה רגעים. מכל אחד אפשר ללמוד. לפעמים השיחות הם עם אנשים שאני מעריך מאוד. כך לדוגמא יצאתי לטיול רגלי ושיחה מעוררת השראה עם יובל נח הררי והכלב שלו. בקרוב אני נפגש עם אדיר מילר ללמוד ממנו על הומור (מתרגש מאוד לקראת המפגש הזה).
 
דבר אחד בטוח,  תחושת המוטיבציה שלנו עולה ויורדת כל הזמן. קצת כמו סוללה בטלפון הנייד. התפקיד שלנו הוא לטעון את הסוללה כל פעם מחדש ואז לנצל אותה כדי להגשים את היעדים והחלומות שלנו.
 
שיהיה לך המון בהצלחה בלימודים ובכלל, בהמשך דרכך בחיים. אני מאחל לך שלא תוותרי לעצמך עד שתמצאי את מה שהכי מעניין אותך לעשות בחיים האלה. אל תוותרי על החלומות שלך.

 

 

הנה קישור להסבר על ההרצאות שאני מעביר לבני ונוער וצעירים.