ד"ר ליאור צורף | האתר הרשמי

לפני כמה ימים חזרתי מהרצאה בברצלונה. את העדכון הזה כתבתי בטיסה תוך כדי קריאת הספר Start with Why של סימון סינק (לינק למהדורה העברית).

הספר מציע לכל אחד לחשוב ולכתוב את ה-"למה" שלו / שלה. למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. אני מזמין אתכם לקרוא את התשובה שלי ולחשוב מה התשובה שלך לשאלה המשמעותית הזאת.

כשהייתי ילד, הייתי רוב הזמן לבד. כמעט בלי חברים. חוץ ממחשבים, בכל המקצועות היו לי ציונים נמוכים. חשבתי שאני לא חכם. כולם מסביבי אמרו לי שכדי להצליח בחיים, צריכים ציונים טובים לכן לא האמנתי שאצליח בחיים. חשבתי שאין לי חברים כי משהו בי לא בסדר. בגיל ההתבגרות זה התעצם. פחדתי מהצל של עצמי.

כעסתי על ההורים שלי שכל הזמן אמרו לי "למה אתה כל הזמן לבד? תצא לבלות עם חברים". התביישתי להגיד להם שאני לא מקובל ואין לי כמעט חברים. התביישתי להגיד להם שאני מבלה שעות מול המחשב כי אין לי משהו אחר לעשות. פחדתי להתחיל עם בנות כי מי תרצה חבר לא מוצלח כמוני. בימי שישי בערב, ידעתי שהחברים בכיתה יוצאים לבלות, אבל אני נשאר בבית, מול המחשב. נהנה ללמוד לבד תכנות אבל במקביל הייתי עצוב להיות לבד. פחדתי מהכל. מהחברים, מהבנות. מההורים. מהמורים. ובעיקר פחדתי מעצמי.

בחיי הבוגרים, אחרי שראיתי ששום דבר שאני עושה לא מצליח לשנות באופן בסיסי את ההרגשה שלי, עברתי טיפול. אט אט צברתי ביטחון לנסות דברים חדשים. לעשות יותר דברים שאני אוהב. ללכת אחרי החלומות שלי. כמו כל תהליך משמעותי, זה לקח הרבה זמן והרבה הצלחות קטנות. 20 שנה, מהרגע בו הייתי סטודנט דלפון ובודד ועד שמצאתי את עצמי נשוי באושר, עם 3 ילדים מדהימים וכלבה, מוקף בחברים, חלקם חברי נפש וחלקם מכרים (קשרים חלשים, למי ששמע אותי מספר על זה בהרצאות).

אבל הילד שהייתי נמצא בי כל הזמן. איך זה יכול להיות שתפיסת המציאות שלי היתה כל כך שגויה? איך זה יכול להיות שחשבתי שאני טיפש? שלא תהיה לי זוגיות? שלא אצליח בחיים? איך נתתי לפחד לנהל אותי כל כך הרבה שנים? איך זה שאף אחד לא זיהה את זה ולא הציע לעזור לי? האם יש עוד אנשים שחיים במצב דומה? אם יש כאלה, אני חייב לדבר איתם. וכשאפגוש אותם, אספר להם את הסיפור שלי ואולי תפיסת המציאות שלהם תשתנה. אולי הם יצליחו לשנות את חייהם או את מסלול חיי הילדים שלהם. הרצון הזה הוא הכוח שמניע אותי לעשות את כל מה שאני עושה.

היום אני מתפרנס מהרצאות בתחום חכמת ההמונים וייעוץ לארגונים שעושים בה שימוש ככלי לחדשנות. אבל הסיבה לכל מה שאני עושה היא השריטה הזאת שיש לי, האובססיה אם תרצו, לגרום לצעירים עם קשיים להאמין בעצמם. לא לוותר על החלומות שלהם. לא לתת לפחד להשתלט על ההחלטות שהם מקבלים. להבין שאם מישהו אומר להם שאין להם סיכוי לעשות את מה שהם רוצים באמת, אז הוא מדבר שטויות. עבודה קשה, התמדה ולמידה מכשלונות, יובילו אתם להצליח גם אם עכשיו זה נראה להם לא הגיוני.

אז זאת הסיבה לשאלה הגדולה "למה" אני עושה את מה שאני עושה.

האם לכם יש תשובה לשאלה הזאת? אפשר למצוא כלים שיעזרו למצוא את התשובה בקישור הזה  וכמובן לצפות בהרצאת טד שלו בנושא בקישור הזה.

תודה על תשומת הלב,

ליאור

קישור לרכישת כרטיסים להרצאתי ב-9.7 בטוקהאוס. לקבלת הנחה רשמו את הקוד 0907