ארכיון קטגוריית: ‘חכמת ההמונים’

נכתב בתאריך 18/12/2014 בשעה 11:48 מאת ליאור

"האם הבחירות הם הביטוי האולטימטיבי לחכמת ההמונים? אם כן, מה התוצאות שלהם אומרות על המציאות?"

זאת אחת מעשרות שאלות שנשאלתי בנושא, במיוחד בתקופה האחרונה נוכח הקדמת הבחירות.

במקום לענות לכל אחד באופן אישי, החלטתי לכתוב את דעתי כאן באופן מפורט.

ראשית, בחירות הם ממש לא הביטוי האולטימטיבי לחכמת המונים. השאלה שהאזרחים נשאלים בבחירות היא רק באיזה מפלגה יבחרו. לא שואלים אותנו האם יש לנו רעיונות לפתרון בעיות בניהול המדינה.

אפשר לראות דוגמא טובה יותר לדמוקרטיה וחכמת המונים בניסוי שנעשה באיסלנד לכתיבת חוקה באמצעות חכמת ההמונים.

ועדיין, בחירות הן כן ביטוי לחכמת ההמונים. אז איך זה יכול להיות שאחרי כל מערכת בחירות, רובנו מאוכזבים? האם זה אומר שרובנו טפשים?

וינסטון צ'רצ'יל אמר: "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום".

יש משהו ייחודי בישראל שמקצין את התופעה והופך כל בחירות מ-"חגיגה לדמוקרטיה" לאכזבה גדולה. בכל מה שקשור להתנהלות המדינה, יש בישראל קבוצות גדולות עם אינטרסים מנוגדים לחלוטין. לכן בכל מערכת בחירות, האינטרסים המנוגדים יגרמו למצבים של סחיטה וחוסר יכולת לבצע שינויים גדולים.

כולנו רוצים שינוי, אבל בעיה היא שכל קבוצה בתוך ההמון רוצה שינוי שהוא נוגד אינטרס של קבוצה גדולה אחרת.

כל עוד זה יהיה מצב, נמשיך להיות מאוכזבים אחרי כל מערכת בחירות.

אז איך בכל זאת חכמת ההמונים יכולה לעזור למדינות להתנהל?

הנה כמה משפטים מתוך הפרק האחרון בספר שאני כותב (המוח המשותף) שמתייחסים בדיוק לסוגיה הזאת:

בעתיד אולי נגיע למצב בו ממשלות ומנהיגים יסתמכו במידה רבה יותר על חכמת ההמונים בקבלת החלטותיהם. חכמת ההמונים ושיתוף חשיבה יכולה להיות בסיס לגרסה משופרתשל המשטר הדמוקרטי. אולי בעתיד נבחר פוליטיקאים ומנהיגים לא לפי החכמה שלהם, אלא על פי יכולתם ללמוד מחכמת הציבור הרחב, חכמת ההמונים.

האם יבוא יום ונעריך מנהיג על צניעותו? על נכונותו להיחשף? על יכולתו להבין שהוא אינו חכם יותר מהאנשים שהוא מוביל? בעתיד אני אתן את קולי לא לאלה שמעוררים בי את הרצון להצביע בעדם, אלא לאלה שיעוררו בי את הרצון לחשוב יחד איתם. אתן אמון במנהיג שיגיד, "אני לא יודע את התשובה, מוטב שאפנה אל הציבור ואשאל אותו". זוהי יכולה להיות דמוקרטיה במיטבה. במקום פוליטיקאים שיודעים ללחוץ ידיים, לנשק תינוקות ולהבטיח הבטחות, אני מייחל לראות פוליטיקאי שצובר חכמה מההמונים אותם הוא מנהיג. אני אצביע בעד פוליטיקאי כזה.

נכתב בתאריך 22/9/2012 בשעה 21:21 מאת ליאור

אתמול שודרה באולפן שישי כתבה על חכמת ההמונים שבה לקחתי חלק פעיל.

תוכלו לראות אותה כאן (לינק).

clip_image002

אני מוקף בתגובות מפרגנות וזה כיף גדול, אז אתחיל בתודות למפרגנים.

עושה רושם שהכתבה יצרה סקרנות רבה להכיר וללמוד את התחום והעלתה שאלות רבות שקשה לתת להם תשובה באייטם טלוויזיוני קצר.

אני חוקר את התחום במסגרת לימודי הדוקטורט ועוסק בו לא מעט. לכן החלטתי לרכז כאן חלק מהשאלות והנושאים שעלו בדיונים שונים ולהסביר בצורה יותר מעמיקה. .

האם חיפוש רעיון אחד יצירתי זאת חכמת המונים?

המושג חכמת המונים נטבע בספר "חכמת ההמונים" ע"י ג'יימס סורוביצקי בשנת 2005. הטענה בספר היתה שקבוצה גדולה של אנשים לא מומחים יכולה לייצר תובנה חכמה לא פחות מאשר מומחים. ההתמקדות היתה בתובנה קולקטיבית, כלומר שקלול אוסף הדעות של ההמון. במקרה שבו יש שאלה מספרית (כמו השור) אז התשובה היא הממוצע.

יובל דרור טוען (לינק לפוסט) שמקרים שבהם מחפשים רעיון יצירתי אשר מתקבל ע"י אדם אחד (או קבוצה קטנה של אנשים) אי אפשר לקרוא לזה חכמת המונים כי מדובר בחכמה של אדם בודד.

אני סבור שיש מקום להרחיב את המושג המקורי גם למקרים אלה. הסיבה היא שבזכות ההמון, מי שמחפש רעיון יצירתי, יכול להגיע לרעיון יצירתי ופורץ דרך. החשיפה של הבעיה שלה הוא מחפש פתרון, בפני קהל רחב ככל האפשר, מייצרת כר פורה למציאת הפתרון שאותו חיפש.

לדוגמא, במשך 15 שנים מדענים ניסו לפענח את המבנה של וירוס איידס שפוגע בקופים ללא הצלחה. קבוצה של חוקרים באונ' וושינגטון פיתחה משחק שנקרא Fold It (לינק למידע) שהכיל מודל של הוירוס. בצורה של משחק, כל אחד יכול היה לנסות ולפענח את מבנה הוירוס. כעבור 10 ימים בלבד פוענח מבנה הוירוס ע"י מזכירה שאין לה שום רקע מדעי. במקרה הזה, כמו גם במקרים רבים נוספים, כאשר יש בעיה או שאלה, פנייה להמון עשויה להביא לתשובה חכמה מאוד.

יש אסטרטגיות שונות באמצעותם אפשר להגיע לתשובה המבוססת על חכמת המונים. אפשר לחפש תובנה קולקטיבית או ממוצע. אפשר לשאול שאלות בצורה מחזורית (מתודולוגיה שנקראת Delphi). ואפשר גם לחפש את הרעיון החכם מבין אוסף גדול של רעיונות, סוג של חיפוש מחט בערימת שחת. בכל המקרים האלה, פנייה לקבוצה גדולה של אנשים שאינם מומחים יכולה לייצר תשובה חכמה מאוד.

כמה אנשים זה המון?

לשאלה הזאת אין תשובה חד משמעית בספרות. אבל רוב המקרים מדברים על כמות של מאות רבות, אלפים וגם יותר.

מה שבטוח, קבוצה של כמה עשרות אנשים לא עונה להגדרה של חכמת המונים. לזה אפשר לקרוא קבוצת מיקוד או Brainstorming. גם הם עוזרים בפתרון בעיות אבל לכל אחד מהם יש מגבלות נוכח גודל הקבוצה. כך לדוגמא יש מקרים רבים שבהם יש מישהו דומיננטי אשר משתלט על הדיון ולא מאפשר למספיק מגוון דעות לבוא לידי ביטוח.

חישוב משקל של שור זה נחמד, אבל מה קורה כאשר שואלים שאלה מורכבת יותר?

בשאלות מורכבות יותר שבהם מחפשים תובנה קולקטיבית, תהליך ההבנייה של התובנה הקולקטיבית הוא תהליך לא פשוט. זה אחד מהחסרונות הבולטים של חכמת ההמונים.

במקרים מסוג זה צריך להבין את כל אחת מהתשובות שמתקבלות, לקבץ אותם לקבוצות של תשובות "מאותה משפחה" (גם אם הן מנוסחות בצורה שונה) ואז לראות איזו היא הקבוצה הגדולה ביותר.

התהליך הזה מחייב (היום) עבודה ידנית רבה אשר לוקחת זמן רב.

האם סקר זה חכמת המונים?

חכמת המונים לא מוגדרת במונחים סטטיסטיים של גודל של מדגם או סטיית תקן. בנוסף, רוב הסקרים מכילים שאלות סגורות שאפשר לנתח באופן סטטיסטי. במקרים כאלה, קשה יותר להגיע לתובנות עמוקות או רעיונות גדולים אבל יותר קל לקבל תשובות מדידות וברות השוואה לאורך זמן.

המקרים המעניינים בחכמת המונים הם מקרים שבהם שואלים שאלות פתוחות (ולא "כמה מסטיקים יש בצנצנת?"). במקרים אלה, כל אחד נדרש לחשוב באופן עצמאי. נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם התוצאה היתה שההמון אמר "השאלה ששאלת היא לא השאלה הנכונה".. קשה מאוד להגיע לתשובות מסוג זה בסקרים.

ההמונים בחרו את היטלר בבחירות דמוקרטיות. לזה אתה קורה חכמה?

אחד התנאים לחכמת המונים הוא שלכל אחד מהאנשים תהיה אפשרות לחשוב באופן עצמאי.

באותה תקופה בגרמניה פעלה מכונה משומנת של שטיפת מוח. בפני אזרחי גרמניה דאז לא עמדה האפשרות לחשובבאופן עצמאי והבחירות הובילו לעליית היטלר לשלטון.

האם בבסיס תיאוריית חכמת ההמונים הטענה שההמונים תמיד צודקים?

ממש לא. הטענה היא שההמונים חכמים לא פחות מאשר מומחים. כלומר – ההמונים יכולים לטעות כמו שגם מומחים יכולים לטעות.

נכתב בתאריך 24/6/2012 בשעה 11:38 מאת ליאור

image

משרד הפרסום באומן בר ריבנאי נכנס השבוע לדפי ההיסטוריה של עולם הפרסום הישראלי, לאחר שזכה ב-5 אריות זהב בפסטיבל הפרסום בקאן, אחד מהם בקטגוריית הסרטים, קטגוריה שמעולם לא זכה בה משרד ישראלי בזהב.

הקמפיין הזוכה הוא פרוייקט בשם "קשרי דם" שנעשה עבור מרכז פרס לשלום.

האתגר היה למצוא רעיון יצירתי אשר ייתן השראה לקידום השלום בין הפלסטינאים לישראלים.

חשיבה על רעיונות יצירתיים לקמפיינים זה לב העיסוק של משרדי פרסום.

במקרה הזה, באומן בר בחרו לפנות לחכמת ההמונים כדי לקבל רעיונות פורצי דרך.

הם יצרו אתר שנקרא The Impossible Brief ובו הם הזמינו אנשים לשלוח רעיונות לפיצוח הבריף.

הרעיון שנבחר היה לקחת תרומות דם מישראלים ולהעביר אותם לפלסטינאים ולהיפך. מספיק עם שפיכות דמים. הדם של כולנו זהה (לינק לסרט הסבר)

מעבר לרעיון היצירתי, זאת דוגמא נפלאה כיצד משרד פרסום פונה לחכמת ההמונים לפיצוח בריף קשה. התוצאה היא 5 פרסים יוקרתיים בפסטיבל הפרסום החשוב בעולם.

אין לי ספק שבמקרים שבהם הסביבה התחרותית תאפשר לחשוף הבריף או האתגר השיווקי, חכמת ההמונים תהפוך להיות הדרך הטובה ביותר לקבל רעיונות יצירתיים ופורצי דרך.

במקרים אלה, התפקיד של משרד הפרסום משתנה. במקום ליצור רעיונות התפקיד שלהם יהיה לגרום להמון להציע רעיונות ואז ליישם את הרעיון הטוב ביותר בצורה מצנחת.

נכתב בתאריך 20/6/2012 בשעה 9:43 מאת ליאור

imageבשנת 2009, לרגל ציון 40 שנה להקמת האינטרנט, סוכנות DARPA של משרד ההגנה האמריקאי, הציגה אתגר (הנה לינק לוידאו המקורי): במועד שפורסם מראש, הם העלו לאוויר 10 בלוני מזג אויר אדומים נפרשו ברחבי ארה"ב. הקבוצה הראשונה שתזהה את כל הבלונים תקבל פרס בסך 40,000 $.

קבוצה מ-MIT הצליחה להיות הראשונה אשר דיווחה על המיקום המדויק של כל הבלונים.

איך הם עשו את זה? באמצעות חכמת ההמונים.

הם הבטיחו 2,000$ לכל אדם שיזהה ראשון בלון אדום, 1,000$ למי שהוביל אליו, 500$ למי שהוביל לאדם הקודם וכך הלאה.

התמריץ הזה גרם למסר לעבור מפה לאוזן בצורה ויראלית ברשתות החברתיות והמוני בני אדם השקיעו כמה שניות מזמנם, הרימו את הראש, הסתכלו לשמיים וחיפשו את הבלונים.

כך, באמצעות חכמת ההמונים, תוך פחות מ-9 שעות כל הבלונים אותרו.

מה שהיה בשנת 2009 ניסוי נחמד בחכמת המונים הפך להיות חלק מחיי היום יום בתחום אחר לגמרי – משטרת ישראל.

בתקופה האחרונה, נוכח הפרסומים בתקשורת, קיימת מודעות גדולה מאוד לכך שרכבי משטרה עושים עבירות תנועה.כך נולדה לה imageמשטרת חכמת ההמונים.

אנחנו החברים בה. רבים מאיתנו, כשרואים רכב משטרתי חונה במקום אסור או מבצע עבירה אחרת,מצלמים אותו ומעלים לפייסבוק.

אם תביטו בדף הרשמי של משטרת ישראל בפייסבוק, תוכלו לראות מידי כמה שעות מישהו שמפרסם על הקיר שלהם תמונה של רכב משטרה אחר תוך כדי ביצוע העבירה.

אז אם אתם שואלים את עצמיכם מי שומר על המשטרה בכל הקשור לעבירות תנועה?

אנחנו. חכמת ההמונים גורמת לכך ששוטרים יפחדו כמו שהם לא פחדו אף פעם, לפחות בכל מה שקשור לשמירה על חוקי התנועה.