ארכיון קטגוריית: ‘Uncategorized’

נכתב בתאריך 8/9/2020 בשעה 10:35 מאת ליאור

אתמול הזדמן לי לראות הרצאה של פרופ' לכלכלה מוביל בתחומו, מרצה מבוקש מאחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. ההרצאה היתה בזום. הוא שיתף את המסך והציג מצגת שבה היו כתובים 5 מילים בפונט קטן על רקע לבן. בגלל שיתוף המסך הוא הופיע בחלון קטן בפינה ובקושי אפשר היה לראות את פניו. במשך 20 דקות הוא דיבר על רקע שקף כמעט ריק. ואז הוא עבר לשקף הבא. שוב כמה מילים בפונט קטן על רקע לבן שמילא את המסך. גם אם היה עוסק בנושא המרתק ביותר בעולם, זה היה בלתי אפשרי להקשיב לו מבלי לנדוד למיילים, לאינסטגרם וכו'.

זה לא פלא שלרובינו נמאס כבר מזום. במיוחד כאשר מדובר במצגות והרצאות שבהם אין שום אינטראקציה והמרצה משתף מצגת חסרת כל ערך שתפקידה היחיד הוא לעזור לו לזכור את הטקסט של ההרצאה

בתקופה האחרונה (טפו טפו) אני מעביר יותר הרצאות מאשר לפני הקרונה. ההרצאות הראשונות היו קשות יותר. היום אני כבר מרגיש שם כמו דג במים, יודע איך לייצר אינטראקציות עם הקהל ולנצל את הזום לטובת ההרצאה במקום שהוא יעבוד נגדה.

הנה עצות וטיפים כיצד להשתפר בהצגה בזום:

✔️ גם בהרצאה פיזית וגם בוירטואלית, היכולת להקשיב ולהרגיש את המשתתפים היא קריטית. תפקיד המרצה לתת ערך. כאשר עומדים פיזית מול אנשים, אפשר להרגיש אם זה קורה בקלות יחסית. רואים כמה אנשים מקשיבים, מתי הם מחייכים, שומעים את הצחוקים שלהם ואת מחיאות הכפיים. בזום צריך לעבוד הרבה יותר קשה כדי "להרגיש". צריך ללמוד מתי להתבונן למצלמה ומתי להתבונן באנשים. צריך להחליט איך ומתי להתייחס למשתתפים. באחת ההרצאות שהעברתי, ראיתי פתאום חתולה 🐈 מלקקת את הפנים של אחד המשתתפים. עצרתי וביקשתי ממנו שיספר קצת על החתולה שלו זה מייצר אינטימיות ושיח מצויין גם בהרצאת זום לכאורה מנוכרת.

✔️ צריך לדעת איך ומתי לשאול שאלות או לענות על שאלות של הקהל. לעיתים השאלות מגיעות בצ'ט וקשה מאוד לקרוא הודעות בצ'ט תוך כדי הרצאה. לכן במצגות גדולות צריך מישהו חיצוני שינהל את השיח בצ'ט ויביא לידיעת המרצה הודעות חשובות אם יש כאלה (אפשר ב-WhatsApp). אפשר להשתמש בסקרים וכלים אינטראקטיביים נוספים (יש המון כאלה).

✔️ אחת הטעויות הנפוצות היא לשתף את המסך ולהציג מצגת PowerPoint גרועה. גם לפני הקורונה לצערי רוב מצגות ה-PowerPoint הם עמוסות מידי והם שרתו בעיקר את המציג ועזרו לו לזכור על מה לדבר. בזום שיתוף מצגות כאלה הוא הרסני עוד יותר כי אז כמעט ולא רואים את המרצה. הוא מופיע בריבוע קטנטן בפינה (אפשר לשנות את זה אבל צריך להכיר את היכולת הזאת ולדעת לעשות בה שימוש). תפקיד המרצה להחליט מתי אין שום ערך במצגת ועדיף לא לשתף את המסך כל הזמן, רק כאשר יש שקף בעל ערך.

✔️ השימוש בסרטונים משדרג מאוד מצגות בזום. בכלל, מצגת בזום דומה הרבה יותר לתוכנית טלוויזיה מאשר למצגת בחדר ישיבות. ככל שיש יותר תנועה וסרטים שמופיעים על המסך, המצגת מעניינת יותר. אפשר (ורצוי) לדבר תוך כדי הצגת סרטונים שממחישים את הנושא.

✔️ אין ברירה וחייבים להבין גם בנושאים הטכניים (או לבקש עזרה). לא לשבת מאחורי חלון פתוח עם שמש מסנוורת , לבדוק ולשפר את איכות המיקרופון, לוודא שהמצלמה נמצאת בגובה הפנים (נמאס כבר לראות את התקרה או את הסנטר של המרצה), להשתמש באינטרנט קווי ועוד. שליטה מלאה באפשרויות ה-Mute היא חובה. ברמה הגבוהה זה אומר שימוש במצלמת SLR, מיקרופון מקצועי, שימוש בנתב מקצועי, בחירה ועיצוב הרקע לצילום ועוד.

✔️ חשוב להבין שיהיו תקלות. תמיד. עוד לא הייתה לי הרצאת זום נטולת תקלות. לפעמים תקלות קטנות כמו מצלמה או מיקרופון שמפסיקים לעבוד לכמה שניות עד שמתקנים את התקלה. ולפעמים זה משהו בלתי צפוי לחלוטין. לפני כמה שבועות נסעתי להעביר הרצאה מתוך בסיס צבאי. הייתי לבד בחדר ישיבות והמשתתפים היו בבית והתחברו דרך זום. חיברתי את המחשב לחשמל, הבאתי תאורה ומיקרופון מקצועי. ואז, באמצע המצגת, אני מגלה שהחשמל לא עובד בגלל תקלה בשקע ובעוד דקה הסוללה של הלפטופ תגמר ואני אעלם. וכן נעלמתי תוך כדי שאני מופתע ומנסה ללא הצלחה למצוא שקע חשמל עובד. התחברתי מייד להמשך ההרצאה דרך הסלולרי שלי ולהפתעתי המשך ההרצאה עבד בצורה מושלמת.

✔️ לא לשכוח את הבסיס – לתת ערך! ללמד, לגרום למשתתפים לחשוב, להפתיע, להצחיק ולרגש. כן, גם במצגת "משעממת" על תוצאות עסקיות או תוכניות עבודה אפשר לעשות את כל הדברים האלה.

להעביר מצגות מוצלחות בזום זה הרבה יותר קשה מאשר פיזית. זה דורש הרבה יותר הכנות, הבנה טכנית ותרגול. קשה לקיים אינטראקציה, קשה להתמודד עם תקלות בזמן אמת, קשה לקבל פידבק ולהפיק לקחים. קשה.

אבל אפשרי.

כאשר זה מצליח, התגובות מרגשות לא פחות מאשר בהרצאה פרונטאלית.

זה מרגש במיוחד כאשר המשתתפים מגיעים מכל רחבי העולם. בשבועות האחרונים האחרונים התמזל מזלי להציג מול משתתפים בדובאי, לאגוס, אוסטרליה, סינגפור, הודו, מקסיקו ואפילו משתתף אחד מאפגניסטן. התמונות מתוך הרצאה שאני מעביר מחר בסיאול, דרום קוריאה, ב-3 לפנות בוקר. לשמחתי ההרצאה מוקלטת. בשבוע הבא בקונטיקט ב-2 בלילה. הפעם בלייב. איזה עולם משוגע.

 

נכתב בתאריך 8/4/2020 בשעה 7:49 מאת ליאור

לפני הכל, נסו לארגן לסבים ולסבתות מקל סלפי עוד לפני ליל הסדר.

צריך למנות עורך סדר בזום. רצוי חנון (כמוני) ששולט בזום ויכול להדריך את בני המשפחה לפני הסדר. יש עורך אחד אחראי על כל מי שיצטרף לסדר המורחב.

מומלץ להזמין את הסבים, הסבתות, החברים הקרובים (בארץ ובחו"ל). נסו לאתר גם חיילים בודדים או אנשים בודדים שאתם מכירים. אבל לא יותר מידי ע"מ שאפשר יהיה לנהל את התהליך ולשמור על אווירה משפחתית.

אם יש טלוויזיה בסלון בקרבת שולחן הסדר, חברו אותה למחשב עם זום. בדרך הזאת ניתן לראות במסך גדול עד 49 משתתפים בו זמנית. השתיקו את הרמקול ותשארו על Mute.

על כל שולחן צריך להיות טלפון על מקל סלפי שאפשר להזיז ממקום למקום. זה המכשיר העיקרי לחיבור המיקרופון והרמקולים. כל שאר המחשבים/טלפונים חייבים להיות ב-Mute ובמצב השתק (אחרת יהיה Echo ולא ניתן יהיה לשמוע כלום). עורך הסדר יכול (וצריך) להעביר את כולם ל-Mute ALL בחלקים המתאימים ולפתוח מרחוק ברגעים הנכונים את המיקרופון בטלפונים שנמצאים אצל המשפחות הרחוקות.

עורך הסדר צריך להיות עם לפטופ על שולחן הסדר. דרכו הוא ששולט ב-Mute ו-UnMute ובמקביל שולח הודעות בקבוצת WhatsApp מתי פותחים מיקרופון ושרים/קוראים בהגדה יחד. צריך להסביר לילדים הקטנים שאסור להם לגעת בטלפון ובמיוחד לא בכפתור Mute.

רוב הזמן כל משפחה מנהלת את הסדר באופן עצמאי תוך כדי שאפשר רק לראות את שאר המשתתפים שנמצאים בזום במשפחות שלהם. מסבירים לכולם שהיציאה מ-Mute נעשית רק כאשר מחליטים יחד כולם להתחבר לכמה דקות. לדוגמא – לשיר מה נשתנה ובחלקים מרכזיים נוספים בסדר. ובסוף כל חלק כזה, חוזרים ל-Mute.

קובעים להתחיל את הסדר בערך בשעה אחת יחד כדי שאפשר יהיה לעצור בטווחי זמן דומים לחלקים המשותפים.

בזמן האוכל אפשר לפתוח מידי פעם את ה-Mute ולהציג לכל המשפחות האחרות את ארוחת החג. בכל שלב כדאי למקם את מקל הסלפי והטלפון קרוב למי שמדבר. תוך כדי שאפשר להציץ במסך הטלוויזיה ולראות מה קורה במשפחות האחרות. ולא לשכוח להחזיר ל-Mute כשמסיימים לדבר.

משפחות עם ילדים קטנים צריכות להכין את האפיקומן מראש בכל משפחה. ואז בזמן שמחליטים יחד, הילדים בכל משפחה מחפשים את האפיקומן ויש תחרות מי תהיה המשפחה הראשונה בה אחד הילדים מוצא את האפיקומן.

שימו לב שהחשבון החינמי של זום מאפשר פגישות של עד 40 ואז אפשר להיכנס לקישור המקורי ולהמשיך. לחילופין אפשר לקנות מנוי חודשי בעלות של 15$.

מומלץ להקליט את הסדר למזכרת (Record בזום). בעתיד הרחוק כאשר נראה את זה לילדים ולנכדים, הם לא פשוט לא יאמינו…

יש לכם עצות ורעיונות נוספים? כתבו לי ואשמח לעדכן את המסמך הזה.

מוזמנים לשתף עם אנשים נוספים לקראת לילד הסדר.

מאחל בריאות וחג פסח שמח.

נכתב בתאריך 8/4/2020 בשעה 7:33 מאת ליאור

 

בתחילת השנה שעברה הקמתי את מיזם יש מצב במטרה ליצור מפנה חיובי בחייהם של בני נוער בסיכוי. מהר מאוד שילבנו כוחות עם משרד החינוך, רשת אורט וגופים נוספים. נבחרת המרצים שלנו הגיעה למאות כיתות כולל פנימיות ואף כלא אופק לבני נוער.
 
מגפת הקורונה חייבה גם אותנו לחשב מסלול מחדש. המשבר יצר עבורנו הזדמנות יוצאת מהכלל. במקום להגיע כל פעם לכיתה אחת, למה שלא נגיע לכל הכיתות יחד בלייב? במקום רק להכריח תלמידים לעשות מטלות של למידה מרחוק, למה שלא נזמין אותם לפגישה עם אנשים מעוררי השראה שהם מעריצים?
 
בשבוע שעבר נטע ברזילי הגיע למפגש עם התלמידים. בלי איפור ובלי לק אבל עם המון כנות ופגיעות. היא סיפרה על הקשיים שהיו לה בתקופת בית הספר, החבר שהתבייש בה, למה עזבה את הבית בגיל 18, כיצד בחרה להפסיק לשנוא את עצמה ושיתפה בחוויות הכי מרגשות שהיו לה בחיים. ממליץ בחום צפייה משפחתית בחג יחד עם הילדים.
 
המפגש הבא עם תלמידים יתקיים בחוה"מ פסח בהשתתפות השחקן הראשי ויוצר פאודה, ליאור רז. אם אתם מכירים מורים/מנהלי בתי ספר, תעבירו להם את המייל הזה ובקשו מהם להירשם בקישור הזה (לאנשי חינוך בלבד).
 

אני מזמים אתכם לצפות במפגשים נוספים באתר יש מצב http://yeshmatsav.org
 
מוזר לאחל חג "שמח" בנסיבות התקופה הזאת. אבל בכל זאת, אני מאחל לך בריאות ברמה האישית, המשפחתית ולכולנו ברמה הלאומית. שנעבור את התקופה הזאת ונצא מבידוד לחירות מחוזקים. חכמת ההמונים נדרשת עכשיו יותר מאשר תמיד. יחד אנחנו חזקים יותר מאשר בנפרד.
 
נכתב בתאריך 23/3/2020 בשעה 15:45 מאת ליאור

הערה: התחזית המובאת כאן נכתבה בסגנון כתיבה פשוט ואיננה פרסום אקדמי.

תקציר.

בתהליך חיזוי המבוסס על 549 ישראלי במתודולוגיה של חכמת ההמונים, התחזית להתחלת החזרה לשגרה בישראל (תחת מגבלות של משרד הבריאות) היא החל מה-15 במאי. סביר להניח שהחזרה לשגרה תהיה הדרגתית ואף יהיה גל נוסף בשנה הבאה. יחד עם זאת, לפי תחזית שמובאת כאן, החל מאמצע מאי מספר הנדבקים היומי בקורונה ירד בישראל באופן עקבי עד לרמה נמוכה מאוד ותתחיל חזרה לשגרה כולל הפסקת הריחוק החברתי, אפשרות לטוס, להשתתף באירועים וכו'.

מספר מומחים בישראל העריכו שהחזרה לשגרה תחל אחרי חג הפסח. התחזית המובאת כאן לעומת זאת חוזה התחלת חזרה לשגרה חודש לאחר מכן, החל מאמצע מאי.

רקע תיאורטי.

תופעת חכמת ההמונים קיימת מחקר ההיסטוריה בקרב קבוצות של בעלי חיים ובני אדם הפועלים לעיתים יחד בצורה שנראית אינטיליגנטית. המחקר הראשון שהציג את התופעה פורסם בשנת 1907 ע"י פרנסיס גלטון (קישור) ומאז פורסמו מאות מחקרים שבחנו את התופעה.

ניתן לקרוא מבוא וסקירת ספרות מפורטת בעבודת הדוקטורט שפרסמתי (אונ' בר אילן בהנחיית פרופ' דוד פסיג, קישור).

התנאים העיקריים לקיום חכמת ההמונים הם גיוון (Diversity), קהל גדול, אפשרות לחשיבה חופשית ללא מניפוצליה.

אחד המחקרים החשובים בנושא חיזוי על בסיס חכמת ההמונים פורסם ע"י Tetlock ו-Shoemaker בשנת 2016. במאמר שפורסם ב-Harvard Business Review (קישור) הם השוו תחזיות של מומחי ה-CIA שניסו לחזות אירועים עתידיים לתחזיות המבוססת על חכמת ההמונים. הם הראו שהתחזיות המבוססות על חכמת ההמונים מדויקות ב-30% יותר מאשר התחזיות של מומחי ה-CIA בצורה עקבית לאורך 4 שנים בהן נערך המחקר. תיאור מפורט פורסם בספרם "תחזיות על" (בהוצאת כנרת זמורה ביתן, קישור).

התחזית המובאת כן מבוססת על ההנחה שניתן לבצע תהליכי חיזוי על בסיס חכמת ההמונים. הנבואה ניתנה לשוטים ואף אחד לא יודע בוודאות מתי יסיים משבר הקורונה. הניסיון שמובא כאן לחזות את סוף המשבר הוא ניסוי נוסף שמטרתו לבחון את חכמת ההמונים ככלי לביצוע תחזיות.

שיטה.

איסוף הנתונים התבצע במשך 8 ימים, החל מה-12.3.2020 ועד ה-20.3.2020. השאלון הופץ ברשתות החברתיות (קישור).

השאלה שנשאלה היתה: "החל מאיזה תאריך להערכתך תתחיל חזרה לשגרה? ההגדרה לשגרה: מספר הנדבקים היומי בקורונה ירד בישראל באופן שיטתי עד לרמה נמוכה מאוד; משרד הבריאות בישראל יאפשר חזרה כמעט מלאה לשגרה (תחת הגבלות מינימליות) כך שניתן יהיה לחזור לטוס, להשתתף באירועים וכו'?".

ממצאים.

במחקר השתתפו 549 ישראלים, 236 גברים ו-313 נשים. מתוכם 30 אנשים העידו על עצמם שהם אנשי מקצוע בתחום הרפואי. הגיל הממוצע 44.

ניתוח הנתונים מראה שהתאריך החציוני הוא ה-15 במאי 2020. הממוצע הוא 1 ביוני 2020. התאריך הרחוק ביותר היה 2 במאי 2021. כאשר בוחנים את הנתונים של אנשי המקצוע בתחום הרפואי, החציון הוא ה-17 במאי 2020 (בהפרש של יומיים בלבד לעומת שאר המשיבים) והממוצע נשאר ה-1 ביוני 2020.

גרף הבא מציג את פיזור הנתונים. בגרף ניתן לראות ארבעה התאריכים שזכו למירב התחזיות והם: 14.4, 30.4, 14.5 ו-31.5.

דיון ומסקנות.

מנכ"ל משרד הבריאות אמר את הדברים האלה באולפן שישי ב-20.3.2020 (קישור) "אנחנו כמובן חושבים על היום שאחרי. אנחנו רוצים אחרי פסח להחזיר את המשק לרמת פעילות יותר גבוהה". מומחים נוספים עמם שוחחתי אמרו דברים דומים והעריכו שאחרי חג הפסח תתחיל החזרה לשגרה. חג פסח מסתיים ב-15 באפריל. לפי חכמת ההמונים החזרה לשגרה תתחיל ב-15 במאי, חודש לאחר מכן.

ניתן להעריך בזהירות את מועד החזרה לשגרה גם במדינות נוספות. המצב בעולם שונה מאזור לאזור. בסין מספר החולים החדשים יורד בצורה עקבית ונראה שבקרוב תחל שם החזרה לשגרה. באיטליה וספרד מספר הנדברים הולך וגודל ועדיין לא החלה האטה במספר החולים.

בשנת 2015 ביל גייטס הזהיר מפני המגיפה הבאה. בהרצאה שהעביר ב-TED (קישור) הוא חזה את התפשטות מגיפת הקורונה ואת האתגרים שאנחנו עומדים בפניהם היום. ב-19 במרץ 2020 ביל גייטס סיפק את התחזית שלו לסוף המגיפה (קישור): "מדינות אשר יעשו עבודה טובה בבדיקות ובסגירת הפעילות ("Shut Down") יגיעו למספר קטן של מקרים חדשים בתוך 6-10 שבועות ואז יוכלו להיפתח בחזרה ("Open back up").

להבדיל מהתחזית של מנכ"ל משרד הבריאות ומומחים נוספים עמם שוחחתי, התחזית הזאת של ביל גייטס תואמת לתחזית חכמת ההמונים לגבי החזרה לשגרה בישראל. הבידוד החברתי בישראל החל ב-16 במרץ וה-15 במאי יגיע כ-8 שבועות לאחר מכן.

ניתן לנסות לחזות את מועד התחלת החזרה לשגרה במדינות נוספות על בסיס הממצאים האלה ולטעון שמדינות שפועלות בצורה טובה יתחילו לחזור לשגרה כ-8 שבועות לאחר שהחלו במדיניות של ריחוק החברתי ובדיקות המוגברות.

מגבלות המחקר באות לידי ביטוי בכך שהוא נעשה בקרב קהל של ישראלים בלבד. בנוסף, מספר אנשי המקצוע בתחום הרפואי שהשתתפו במחקר קטן ואיננו מספיק כדי לייצר תחזית המבוססת על חכמת המונים בקרב מומחים.

התחזית המובאת כאן מהווה ניסיון ראשון לעשות שימוש בחכמת ההמונים לחיזוי סוף המשבר. כולי תקווה שניתן יהיה לשאוב קצת אופטימיות ועידוד מכך שגם לדעת חכמת ההמונים מדובר במשבר חולף בו נתחיל לחזור לשגרה תוך חודשים ספורים.

הנה שיחת זום שקיימתי בנושא התחזית:

ומילה אחת נוספת של זהירות לסיום: מדובר בתחזית בלבד. חכמת ההמונים לא נכונה תמיד. גם מומחים טועים וגם ההמונים טועים. נמתין ונראה כיצד הדברים יתפתחו.

תודה רבה,

ליאור

הרשמה לניוזלטר שלי לקבלת עדכונים נוספים בקישור הזה – http://liorzoref.activetrail.biz/newsletter

אשמח לקרוא ולהגיב לתגובות שלכם לפוסט הזה בקישור הזה.

 

נכתב בתאריך 10/12/2019 בשעה 11:41 מאת ליאור

סרטון עם כמה חלקים מתוך ההרצאה שהעברתי בחודש שעבר בוושינגטון לכ-1000 מנהיגי הפדרציות היהודיות של ארגון JFNA בארה"ב.

בוידאו אפשרות להציץ ל-2 ניסויים של חכמת ההמונים. הניסוי הראשון היה גימיק קצר ובניסוי השני 1,000 המשתתפים העלו רעיונות להתמודדות עם האנטישמיות הגוברת בארה"ב ודרגו את הרעיונות בזמן אמיתי.

 

נכתב בתאריך 22/9/2019 בשעה 7:08 מאת ליאור

בשבוע שעבר העברתי הרצאה לכ-200 חיילים בודדים באירוע שערכו לכבודם לקראת ראש השנה.

המפגש איתם השאיר אותי עם מחשבות על המשמעות של להיות "חייל בודד" ובדידות בכלל.

נזכרתי במילות השיר המפורסם של החיפושיות, "כל האנשים הבודדים, מאיפה הם מגיעים?".

הם הגיעו לאירוע מכל הארץ ומכל קצוות האוכלוסייה.

חצי מהם עולים חדשים שבחרו לעלות על מטוס ולהתגייס לצבא. לבד. בלי המשפחה. בלי החברים. אבל עם תחושת שליחות ומשמעות שקשה להבין. כתבתי כבר על מפגש עם חיילת מעוררת השראה כזאת (קישור) שאמרה לי משפט שהותיר בי רושם עז ואני חושב עליו עד היום: "בכל מקום יש קשיים. השאלה היא עם איזה קשיים אני בוחרת להתמודד. ואני בוחרת להתמודד עם הקשיים כאן ולעשות את מה שאני יכולה כדי לעזור למי שמתמודד איתם. זאת הבחירה שלי".

אני חושב על הבחורה הצעירה הזאת לעיתים קרובות. כאשר אני בנסיעות עבודה ברחבי העולם, אני מתבונן מקרוב גם בקשיים שיש בכל מדינה בה אני מבקר. ויש הרבה כאלה. אז, כשאני חוזר לארץ, אני מתבונן אחרת באתגרים שיש כאן. הבחורה הזאת לא יודעת שבזכותה החלטתי להקים את "יש מצב" למען נוער בסיכון. למדתי ממנה כל כך הרבה. במקום להתלונן על מה שרע, לעשות מעשה ולעזור לפתור את מה שהכי מפריע לי.

החצי השני של המשתתפים באירוע היו צעירים שנולדו כאן אבל החיים הובילו אותם לגור מחוץ לבית ובלי משפחה תומכת. חוזרים בשאלה שהמשפחות שלהם נתקו איתם קשר, צעירים ללא הורים או עם הורים שלא מסוגלים לגדל אותם. רבים מהם צעירים במצבי סיכון אשר מתמודדים לא רק עם בדידות אלא עם אתגרים רבים נוספים בחייהם.

אחד מהם סיפר שאבא שלו חי בחו"ל ולמעט שתי פגישות בעבר, הוא לא נמצא איתו בקשר. אמא שלו אושפזה בגלל הפרעה נפשית. בתיכון היו לו ציונים נמוכים. אמרו לו שלא ייצא ממנו כלום. אבל הוא לא וויתר, התעקש לשפר בגרויות, סיים לימודים בטכניון והתגייס לתפקיד משמעותי בסייבר של יחידה 8200. כיום הוא קצין צעיר עם ניצוץ בעיניים. הוא ניגש אלי בהתרגשות וביקש להתנדב כמרצה ב-"יש מצב". "אני רוצה להראות לצעירים שאפשר להצליח!".

בדידות היא לא רק נחלתם של "חיילים בודדים" אלה מגיפה עולמית. מחקרים רבים מצאו שכ-20% מהאנשים הבוגרים במדינות מפותחות כמו ארה"ב ובריטניה מרגישים בודדים לעיתים קרובות או כל הזמן.

בקרב צעירים המצב חמור לא פחות נוכח הרשתות החברתיות שמגבירות את תחושת הניתוק החברתי והבדידות.

אמרתי לחיילים אתמול שאף אחד לא יכול להבין מה זאת בדידות עד שהוא לא מרגיש אותה על בשרו. בדיוק כמו שאף אחד לא יכול להבין באמת מה זה להיות הורה עד שיש לו ילדים. ואז אחד מהם שאל "אם היית יכול להחזיר את הזמן אחורה, האם היית מעדיף לא להיות בודד?".

שאלה קשה. מצד אחד בוודאי שכן. אם הייתי יכול לחסוך מעצמי שנים של קושי כל כך משמעותי, הייתי מוותר על ה-"תענוג" בשמחה. מצד שני, עניתי לו, בזכות הבדידות הזאת מצאתי את הייעוד והשליחות שלי.

איחלתי להם שגם הם יהפכו את הבדידות והקשיים לשליחות שלהם. אם הם יצליחו לעשות את זה, הם יזכו במתנה גדולה שגם אותה אי אפשר להבין באמת עד שלא מרגישים אותה.

לקראת השנה החדשה, אני מאחל לכולנו שנה שבה נהיה הרבה יותר יחד מאשר לבד. גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית. נראה שזה גם המסר של חוכמת ההמונים בתוצאות הבחירות האחרונות.

שנה טובה.

 

נ.ב.1 כתבה על מיזם יש מצב במגזין השפעה של אגף מו"פ במשרד החינוך – קישור.

נ.ב.2 יש לנו לוגו חדש למיזם יש מצב. תודה ל-norbert האלופים על הליווי במיתוג ובעיצוב.

 

נכתב בתאריך 20/8/2019 בשעה 7:16 מאת ליאור

אני בחופשה משפחתית בצרפת. במקום להזמין מלון או דירת AirBNB, איילה אישתי אירגנה לנו חילופי בתים. הנה מה שהיא כתבה בעמוד הפייסבוק שלה:

 

מי שעוקב אחרי עלילות שיתוף הבתים של משפחת צורף, יודע שטסנו בחשש לבית שלא היה ברור מה עומד מאחוריו. בשיחות הטלפוניות המקדימות עם המשפחה שזה הבית שלה, הוסבר לנו שהם יהיו בפרו (לקחו את הבלון שלנו וטסו איתו למשפחה בפרו. מי שהיה בהרצאות שלי מכיר המנגנון המוזר אך מגניב הזה). עוד הוסבר לנו, שהבית הוא בעצם מבנה בן 250 שנה, בעיירה קטנה קטנה 40 דק נסיעה צפונית לפאריס. לא באמת ידענו למה לצפות. 

הגענו שלשום בלילה, ונפלנו מהכיסא. ובחיי, כזה עוד לא היה לנו. זאת ביי פאר החלפת הבתים ההזויה וההרפתקנית ביותר שהייתה לנו: הבית נראה כמו טירה, כולל קירות האבן של פעם, תריסי העץ הענקיים, מדרגות בנות מאות שנים ומיליון פריטי אספנות מימי הביניים בערך. בבית יש 8 חדרי שינה,שכל אחד מהם הוא בעצם יחידת דיור משל עצמה, כולל חדר אמבטיה ושירותים. למעשה, אלה לא חדרים, אלא אולמות. וכל זה לגמרי בחינם. אין מה להגיד, הכלכלה השיתופית הזאת – זה משו משו. 

מעבר לכביש – הכנסיה השכונתית. מהצד השני – נחל. ובצד השלישי (וזה הכי חשוב) הבולונז'רי המקומית ש-איך נאמר- יהיה פה מחיר כבד לשלם אחרי שגרים מול דבר כזה. וזה טעיםםםםםם ברמות אחרות. מתוק בדיוק במידה, לא מוגזם עם הפירות, טרי טרי נעשה על המקום כל בוקר. שני בקרים פה, וליאור כבר הפך למקומי, עומד בתור עם כולם לקרואסונים, בגטים ובעיקר – מתוקים.

*למי ששאל – איפה החסרונות? אז יש אחד ברור: האינטרנט לא עובר טוב דרך קירות האבן העתיקים האלה. הקליטה פה על הפנים. לא הייתי שורדת יותר משבוע. מזל שאנחנו פה בדיוק לשבוע ?

 

 

עד כאן הסטטוס של איילה (אפשר להגיב ולכתוב לה בקישור הזה).

 

עכשיו כמה הסברים ותשובות לשאלות נפוצות:

* איך מחליפים בתים? הפלטפורמה המובילה לחילופי בתים נקראת Home Exchange. אחרי שעשיתם מנוי לאתר, תוכלו להעלות שם תמונות ותיאור של הבית שלכם. כותבים מתי הבית זמין לחילופי בתים ואיזה איזורים בעולם מעניינים אתכם. הם מוודאים שהפרטים מדויקים ואז מאפשרים לכל המנויים שלהם לבדוק אפשרות לבצע חילופי בתים. אפשר להחליף גם רכבים.

 

* כמה זה עולה? מנוי שנתי באתר עולה 159$. וזהו. לא משלמים על בתי מלון ומתארחים בבתים מדהימים בכל העולם. לפעמים מחליפים גם רכבים. המחיר הוא שאנשים אחרים מתארחים אצלכם בבית (בפסח האחרון התארחו אצלינו זוג פנסיונרים מצרפת אחרי שקיימנו שיחת סקייפ וראינו שמדובר בזוג מקסים).

 

* איך זה קשור לחכמת ההמונים? חכמת ההמונים מייצרת שיתוף מוחות. כלכלה שיתופים מאפשרת שיתוף משאבים. ולא מדובר רק בחילופי בתים. היום ארגונים רבים משתפים בינים ובין עצמם משרדים, רכבים, ציוד ועוד.  

 

המשך קיץ נעים

נכתב בתאריך 15/7/2019 בשעה 10:00 מאת ליאור

נכתב בתאריך 23/5/2019 בשעה 10:10 מאת ליאור

לפני כמה ימים, בסוף פגישה במרכז תל אביב, חיפשתי מקום לאכול. הנה הסבר לגבי מה שאני נוהג לעשות:

בשנים האחרונות גוגל עושה מאמצים רבים להפוך להיות המקום המרכזי שבו נכתבות המלצות על בתי עסק מקומיים. זה כולל מסעדות, חנויות מזון וכל גוף שנותן שירותים ויש לו מיקום פיסי (יש שם אפילו דירוג לבתי קברות).

למי שלא מכיר, הטיפ הזה נכון לכל מקום בעולם שבו גוגל פופולארית (לא יעבוד בדרום קוריאה למשל). אני עושה בזה שימוש לעיתים קרובות בנסיעות לחו"ל וגם בארץ.

כך גיליתי השבוע את מסעדת פו סושי שיש בה סושי נפלא וגם ראמן מצוין. בשבוע שעבר הייתי בפגישה בסטימצקי בראש העין. שנים רבות לא הייתי בראש העין והנה בזכות הדירוגים מצאתי מסעדה תימנית מצוינת (תימנה). אני עדיין מתאושש מהסחוג

ועכשיו כמה טיפים למתקדמים –

* אפשר לבדוק גם ב-TripAdvisor וב-Yelp בהם יש גם הרבה דירוגים, תמונות וכמובן ציון לכל מקום. בארה"ב גם Open Table שימושי להמלצות.

* זוכרים את Foursquare? לפני כמה שנים הם יצרו גרסה חדשה שנקראת Foursquare City Guide ממוקדת המלצות לבילוי ברחבי העולם. משתמשים מדווחים שההמלצות שלהם מצוינות.

* במפות של גוגל, ליד הציון וכמות הדירוגים הופיע לאחרונה עיגול צבעוני עם מספר. המספר שמוצג הוא הערכת הסיכוי שתאהבו את המקום הזה לפי ניתוח המקומות בהם הייתם בעבר.

 

עד כאן העצות. אבל כל הכבוד לחכמת ההמונים, מידי פעם עדיף פשוט לסגור את הטלפון, להסתובב, ללכת לאיבוד ולמצוא דברים מפתיעים בדרך

נכתב בתאריך 13/4/2019 בשעה 8:48 מאת ליאור

לאחרונה חזרתי מ-2 הרפתקאות קצרות בחו"ל.

אני מזמין אתכם לצפות בסרטונים הקצרים שערכתי. הראשון בעקבות נסיעה לוושינגטון די.סי. וניו-יורק והשני בעקבות נסיעה לציריך.