נכתב בתאריך 3/8/2015 בשעה 11:31 מאת ליאור

Cover 3Dלידת הילדים שלי זאת אחת החוויות הנפלאות שחוויתי אי פעם. תהליך מרגש וכואב (לבת זוגי כמובן אבל אני מודה שהרגשתי לא מעט מהכאב שהיא הרגישה).

גם הוצאת ספר זה סוג של לידה. הריון ארוך (שלוש שנים), רגע אחד מיוחד שבו הספר מודפס, ציפייה לעבר הלא נודע (האם הספר יצליח? איך הוא ישפיע אם בכלל על אנשים ועלי?), שמחה גדולה וחגיגות בעת ההשקה וכו'.

בימים האלה הספר נמצא נמצא בהדפסה ועוד ימים ספורים הוא אמור להיות מוכן. אתם מוזמנים להוריד את שני הפרקים הראשונים בקישור הזה.

אז נכון שכבר זכיתי להוציא אותו לאור בארה"ב (למי שלא קרא, הנה לינק לחוויות שעברתי) ולאחרונה גם בהולנד, אבל אין כמו בארץ.

כאן החברים הטובים שלי, המשפחה שלי, קולגות וכמובן רבים מאלה שלקחו חלק בכתיבת הספר.

לכן אני מתרגש מאוד מההשקה.

יחד עם ההתרגשות יש גם לא מעט סיוטים: אולי אנשים יתאכזבו מהתוצאה, אולי אף אחד בתקשורת לא יגלה עניין ולכן הספר לא יזכה לחשיפה ולמכירות.

מי שמכיר אותי יודע שאני פחדן לא קטן. לפני הרצאות אני עדיין מתרגש ומפחד. כך גם אני מרגיש לקראת הוצאת הספר.

תוסיפו לכך את העובדה שאני אהיה בארה"ב כשהספר יהיה מוכן ויש סיכוי שהוא אפילו יהיה בחנויות לפני שאני אמשש עותק שלו באופן אישי. אוף.

הספר יצא לאור גם במהדורה דיגיטלית וקולית שאני הקראתי (אחרי ארבעה ימים של הקראה נשארתי בלי קול).

יש גם אירוע השקה לספר. אבל אני חייב להתחיל בהתנצלות.  כל הכרטיסים לאירוע נחטפו תוך חצי שעה (יש מקום ל-250 משתתפים ונרשמו 400). לכן אני פועל על מנת שיהיה שידור חי של האירוע ותוכלו לצפות בו באיכות HD! אז סמנו לכם ביומן את ה-7 בספטמבר בין השעות 20:00-21:30.

באירוע הרצאות קצרות בסגנון TED של אנשים שהשפיעו עלי לאורך השנים. בין המרצים יהיו האמן חנוך פיבן, היוצר והשחקן הראשי בסדרה "פאודה" ליאור רז, מאמנת המרצים ב-TED העולמי אביגייל טננבאום, יוצר הלהיטים של המדינה, דורון מדלי, חברי הטוב שמוכר לחלקכם מהוידאו שבו הוא אומר "אין שום סיכוי שתרצה ב-TED", יוסי תאגורי, בת זוגי איילה צורף בהרצאה מרתקת על כלכלה שיתופית. ובסוף גם הרצאה קצרה שלי על הספר.

אה כן, תהיה גם הופעת אורח משעשעת על הבמה של הבן שלי בן ה-4, אסף צורף !

תודה רבה לאלפים שלקחו חלק בכתיבת הספר. זה לא רק הספר הראשון שנכתב ע"י חכמת המונים, אפילו המחיר שלו, 68 ש"ח, הוא הממוצע של כל המחירים שאנשים חשבו שהוא צריך לעלות 🙂

אז אני מאחל לכולנו חדשות טובות וקיץ שפוי (אני מדמיין או שאמרו שיש סיכוי לגשם?).

ליאור

נ.ב. ברוח חכמת ההמונים, אם מישהו רוצה להציע עזרה באירוע ההשקה, אתם מוזמנים לפנות אלי

נכתב בתאריך 25/6/2015 בשעה 18:36 מאת ליאור

את הפוסט הזה אני כותב בגובה 11,300 רגל, לקראת הנחיתה בטיסת אל על בחזרה לישראל אחרי ביקור קצרצר בבוסטון לרגל הרצאה.

כמו תמיד, אני מתרגש ואפילו די בלחץ לפני הרצאות. הפעם נלחצתי במיוחד. מטיסים אותי מסביב לעולם לתת הרצאה במשך 18 דקות בפני 300 מנהלים באחת מהחברות הגדולות, המצליחות והעשירות ביותר בארה"ב (שביקשו לא להזכיר את שמם).

אבל לפני שנגיע להרצאה (ולשור), אומרים שהדרך חשובה לא פחות מהמטרה, אז הנה הדרך שעברתי.

הטיסה עברה נפלא (בסוף הפוסט תבינו למה). ישנתי כמעט 9 שעות. אני לא זוכר מתי ישנתי 9 שעות בשנים האחרונות. אולי לפני שנולדו הילדים.

כשהתעוררתי הקפטן הזמין אותי לביקור בתא הטייס והסביר שהמטוס טס לבן ונוחת לבד. "אז בשביל מה צריך 4 טייסים שאלתי?". הוא הסביר שחצי מהזמן הם ישנים ובחצי השני, מתסכלים על הנוף ועושים בדיקות. בקיצור, טייס הוא מנהל עבודה. של מחשב.

נחיתה

הגעתי לבוסטון אחרי ביקור נוסף שהתקיים כאן לפני חודש בערך כחלק מהשקת הספר. אז הייתי עסוק ב-4 הרצאות ובסיור ב-MIT Meida Lab בפחות מיומיים. לא היתה לי דקה להרגיש את העיר.

הפעם החלטתי לנצל את חצי היום שעמד לרשותי כדי להסתובב קצת ולספוג את האווירה.

בשדה התעופה חיכה לי נהג נחמד. במקום שלט מודפס, היום רוב הנהגים מניפים מסך iPad עם שם הנוסע לו הם מחכים. אי אפשר לראות כלום כי נמצאים בחוץ והשמש משתקפת על גבי המסך.

20150623_105512

מקלחת קצרה במלון והופ – הצטרפתי לסיור ב-Duck Tour המפורסם. רכב צבאי שעבר הסבה ומסתובב ברחבי העיר על היבשה ובמים תוך כדי שמדריך שהוא סטנדאפיסט בעצם, מספר בצורה מצחיקה על תולדות העיר. בכל פעם שעוברים ליד אנשים או מקומות מיוחדים המדריך נותן הוראה וכולם (נו טוב, חוץ ממני) צועקים "קוואק קוואק!".

20150623_115321

משם המשכתי לחנות הספרים Barnes & Noble בהמשך הרחוב. שאלתי את המוכר אם יש להם את הספר  Mindsharing. הוא אמר בוודאי, שמח לשמוע שאני הסופר והזמין אותי לחתום על העותקים שיש להם בחנות. אני עדיין מתרגש מאוד ונפעם לראות את הספר בכל כך הרבה מקומות.

20150623_133550 20150623_133714

משם סיור בקמפוס היפהפה של אונ' Harvard. יש לי חולשה לאוניברסיטאות, אתם יודעים. ו-Harvard היא אחת הוותיקות ומכובדות למרות שאני יותר בעניין של MIT.

Harvard

חזרה למלון הישר לחדר הכושר. ריצה, שחייה ובעיקר תחושה שאולי עכשיו אני עושה קצת נחת לדיאטנית שלי.

20150623_173344

בדרך לארוחת ערב עברתי בספרייה המרכזית, הלא היא ה-Boston Public Library. מה אני אגיד לכם, האמריקאים יודעים לעשות כבוד לספריות. ובצדק. המבנה מדהים ביופיו. מקום שעושה חשק ללמוד ולקרוא.

20150623_181424 20150623_181541 20150623_181025

כמנהגי בתקופה האחרונה, ניגשתי לספרנית ושאלתי אותה אם יש להם את הספר Mindsharing. היא אמרה שכן אבל כל העותקים נמצאים מושאלים. שאלה אם אני רוצה להירשם בתור לקריאה.

חייכתי. עדיף לשמוע שהספרים בקריאה מאשר שיהיו על המדף.

בדרך ראיתי את המסעדה הזאת שלקחה את טרנד הבריאות למקום יפה (ונראה שגם הולך להם לא רע).

20150623_184310

לארוחת ערב החלטתי ללכת למקום עם נוף יפה (על חשבון אוכל טוב). בקומה האחרונה של המגדל הגבוה בבוסטון (Prudential) יש מסעדה. התיישבתי ליד החלון ומה שנגלה לנגד עיני היתה אחת השקיעות המדהימות ביותר שראיתי אי פעם.

הנה כמה תמונות שלא מצליחות להעביר עשירית מהמראה המדהים שנגלה לנגד עיני.

20150623_203350 20150623_203343 20150623_203202 20150623_201053_HDR

צייצתי בטוויטר את אחת התמונות ותוך שניות התחילו אלפים רבים של Retweets כולל החשבון הרשמי של MIT שמתגאה בשקיעה מעל הקמפוס שלהם ועוד כמה אנשים שיש להם את חשבונות הטוויטר הפופולאריים בבוסטון.

את הבוקר השקעתי בחזרות להרצאה. אמנם העברתי הרצאות דומות מאות אם לא אלפי פעמים, אבל באירועים מסוג זה, אני תמיד עושה עוד 4-5 חזרות, משפר ומשייף את ההרצאה כדי שזה יהיה מושלם.

יצאתי בדרכי לאולם ההרצאות. רכב הזה חיכה לי והסיע אותי לאולם ההרצאות. מרווח משהו.

20150624_114107

הכנס התקיים באולם הקונצרטים המפואר של בוסטון שנהפך למעין אולם הרצאות עם כיסאות מיוחדים ונוחים מאוד שהובאו במיוחד לאולם. הפקה מרשימה עם מאות אנשי צוות ועיר שלמה שהוקמה במרתף לתפעול האירוע.

חיכיתי ב-Green Room ליד אנשים כמו שדרן הטלוויזיה דן האריס, דניאל קיש (אם לא ראיתם את ההרצאה שלו, ממליץ בחום בלינק הזה) ורבים נוספים. ככה אני נראה כשאני בלחץ!

20150624_143833

ואז מנהלת האירועים קוראת לי ואומרת: "השור שלך הגיע. רוצה לראות אותו?"

ירדנו אל מאחורי הקלעים ושם פגשנו את Blue. שור חמוד בן 4 ששוקל 1,205 פאונד (לשם השוואה, השור בטד שקל רק כ-900 פאונד). חתיכת שור.

20150624_142006

כל מי שהיה באיזור עצר הכל ועמד מסביבנו לצפות בשור שהגיע לפתע לרחובות בוסטון.

20150624_142035

אני מתכונן להרצאה. המפיקה לוחשת לי "עוד 60 שניות" ואז מנהל הבמה רץ מתנשף ואומר "השור סיים ברגע זה להתפנות מאחורי הקלעים ונשם לרווחה".

ברגע הזה קצב דפיקות הלב בשיא. הדלת נפתחת, קריין קורא את שמי ואנימציה מרשימה מופיעה על המסך. אני שומע שמישהו אומר למפיקה באוזניות להכניס אותי, והנה אני על הבמה. לוקח כמה נשימות. עוד נשימה אחרונה. מתחיל.

היתה הרצאה נפלאה. הקהל התמסר. צחק, התרחש וגם הופתע מאוד לראות את השור.

הסברתי לאנשים שתוצאות הניסוי לא יהיו מדויקות כי אין מספיק אנשים באולם (היו 300 אנשים מתוכם ענו כ-250). כדי שתתקבל תוצאה מדויקת יש צורך באלפי אנשים. אבל הייתי סקרן לראות כמה קרוב (אם בכלל) התוצאות יהיו.

בסוף ההרצאה הצגתי את משקל השור (1,205 פאוונד), קיבלתי פתק, פתחתי אותו והממוצע (יותר נכון החציון) היה…. 1,220 פאונד! נשמתי לרווחה והקהל מחא כפיים בשמחה גדולה.

20150624_150152

20150624_145909 20150624_150112 20150624_150323

כשירדתי מהבמה וידאתי שקיבלתי את התוצאות האמיתיות ואף אחד מההפקה לא שינה או "שיפר" את התוצאות. הבטיחו לי שהחישוב מבוסס רק על התוצאות שהתקבלו. יופי.

המרצה אחרי היה דן האריס, שדרן בכיר ברשת ABC. הוא העביר הרצאה מדהימה, אחת הטובות ששמעתי, על מדיטציה. עד היום, מעולם לא הבנתי את הקטע. ניסיתי כמה פעמים כולל במקדש של אושו בהודו ותמיד יצאתי בתחושה שכל אלה שמתרגלים מדיטציה, איך נומר זאת, קצת מטורללים (יש לי הרבה חברים טובים ונפלאים שאני אוהב שמתרגלים מדיטציה).

עד ששמעתי את דן. גם הוא, כמוני, אדם ריאלי וסקפטי. עד שהפכו אותו (בעל כורחו) להיות כתב בנושא New Age. הוא החל לחקור את התופעה והגיע לתובנות מרתקות שקשה לכתוב בפוסט קצר. אני רק אגיד שהוא מסביר את התפקיד של מדיצטיה בצורה מאוד רציונאלית מדעית ויצאתי מההרצאה עם חשק לנסות (שוב).

לא הספקתי לראות את סוף ההרצאה שלו וכבר ההסעה לשדה התעופה חיכתה לי. הבן שלי קורא לזה "סרסוריות מנטה".

20150624_160640

ועכשיו כמה מילים על הטיסות…

זאת הפעם הראשונה שאני טס במחלקה ראשונה.

שלא תבינו אותי לא נכון, גם אם היה צומח לי כסף על עצים, לא הייתי מזמין טיסה במחלקה ראשונה. בסופו של דבר, כל הנוסעים מגיעים ליעד באותו הזמן ואני מצליח לישון טוב בכל כיסא. אבל כשהלקוח הזמין לי את כרטיסי הטיסה, אמרתי לעצמי, יהיה נחמד לנסות ולראות מה קורה במקום הזה שמארח נשיאים, ראשי ממשלה ואחת בר רפאלי.

מסתבר שמי שטס במחלקה ראשונה זכאי להסעה של חברת לימוזינות. יש לאונג' נפרד לנוסעים במחלקה והוא משעמם ושקט מידי. הכיסא (2A בהמלצת ליאור מנור) נפתח ל-180 מעלות ושמים עליו מזרן. מקבלים פיג'מה  והרבה מתנות מיותרות. בקיצור, נחמד אם כי אני מסתדר יופי גם בכיסא ליד חלון במחלקת תיירים וקצת שוקולד (אם מוכרים לי!).

20150625_074336

עוד מעט נוחתים.

להתראות בוסטון. נתראה שוב בקרוב.

נכתב בתאריך 13/5/2015 בשעה 16:17 מאת ליאור

לקריאת יומן ההשקה מההתחלה נא ללחוץ על הלינק הזה (הטקסט בהמשך מתאר את סוף המסע).

 

הטיסה מסן פרנסיסקו לוושינגטון התעכבה ב-4 שעות.

אז יצאתי להסתובב קצת בטרמינל. לפתע ראיתי את הספר שלי בחנות הספרים.

SFO (3) (1280x720)

מצב הרוח השתפר פלאים.

טיסה של 5 שעות תוך כדי שקיעה מרהיבה והגעתי לוושינגטון די.סי.

20150505_165541 (1280x771)

יום לפני הטיסה מצאתי חדר בחצי מחיר דרך priceline במלון שנמצא צמוד לבית הלבן. זה הנוף מחלון החדר. לא רע.

20150511_184030_Pano (1280x562)

שינה קצרה (חלומות על הבית בישראל ועל הבית הלבן) וקמתי במצב רוח ספורטיבי לטיול אופניים ברחבי האתרים ההיסטוריים.

20150511_091040 (1280x720)

אין על העיר הזאת. האמריקאים עושים הכל בגדול, במיוחד כשזה בא לידי ביטוי במבנים היסטוריים וסמלים של דמוקרטיה וחופש (ואז מפעילים משטרה ששולטת ביד רמה ולעיתים אף בכוח מופרז.

הגעתי לחדר כאשר יש לי חצי שעה להתקלח, להחליף בגדים ולצאת לראיון רדיו בתחנת הרדיו הגדולה בארה"ב – NPR.

הדלתות בחדרים מתוחכמות כאלה. עם חיישני RFID ומנעול חשמלי.

אני מנסה לפתוח את הדלת והיא לא נפתחת.

אני מוצא חדרנית נחמדה ומבקש את עזרתה. הוא מנסה לפתוח עם המפתח שלה והדלת לא נפתחת.

אנחנו קוראים לאיש ביטחון. שיהיה בריא, הוא הולך ל-א-ט  ל-א-ט ואני מתחיל להילחץ שאאחר לראיון.

 

הוא מנסה לפתוח עם המפתח שלו והדלת עדיין נעולה.

הוא אומר שהוא חייב להביא את המחשב שמתכנת את הדלת ויוצא לדרכו. שוב… ל-א-ט.

הוא חוזר, מחבר כבל לדלת ומתחיל ללחוץ על כפתורים במחשב קטן. אני חושב לעצמי שיש דברים שמוקדם מידי למחשב. זאת בסה"כ דלת, לא חללית.

הוא לא מצליח וקורא לעוד איש בטחון. שניהם עומדים מול הדלת, מחליפים כבל, מחליפים מחשב ומנסים לפתוח את הדלת. ל-א-ט   ל-א-ט.

בשלב הזה אני כבר עצבני ואומר להם שלא מעניין אותי מה הם עושים, העיקר שיפתחו כבר את הדלת!

אחד מהם אומר: This is very unusual ומסביר שהם לא מצליחים וחייבים לקרוא לנגר!

נגר? למה לא תקראו לאדוארד סנואודן?!

לא מגיע נגר אחד. מגיעים 2 נגרים. הם מוציאים מקדחה ומתחילים לקדוח. נשבע לכם.

אני עומד שם, מבין שאני הולך לאחר ואולי לפספס את הראיון, הם קודחים ולא מצליחים לפתוח את הדלת.

בשלב הזה, אחרי 40 דקות, לא אכפת לי אם הם יקראו לכוחות המיוחדים של הצבא האמריקאי, העיקר שיפתחו כבר את הדלת.

20150511_111428 (1280x810)

בסוף אחד מהם נותן בעיטת צ'אק נוריס והופה – הדלת נפתחת.

אני רץ פנימה, מחליף בגדים בלי להתקלח (סליחה NPR, אבל זה רדיו לא טלוויזיה) ורץ לתפוס מונית.

אני מגיע בלי אוויר, נכנס לבניין מרשים ביופיו ומתיישב באולפן.

npr

אני מתנצל על האיחור ואז הטכנאי אומר: "אני מקווה שלא הרגת את עצמך בדרך כי המראיינת מאחרת ומגיעה עוד 2 דקות!".

20150511_122749 (1280x902)

לקחתי נשימה ארוכה והחלטתי לשנות אווירה. הראיון הזה חשוב וכדאי שהיה יהיה מוצלח.

מדובר בתוכנית Tech Nation הפופולארית והמראיינת Moira Gunn היתה מקסימה. דיברנו כמעט שעה בשיחה מרתקת. לפני שעה קיבלתי מייל מהוצאת הספרים בזו הלשון:

I just wanted you to know that Zoref was a delight – the interview will no doubt be popular – he's always welcome on Tech Nation. Thanks – Moira 

לייק.

20150511_123102 (1280x719)

אני חוזר למלון ומנסה לפתוח שוב את הדלת.

מעולם לא שמחתי כל כך מפעולה כזאת פשוטה.

הפעם אני מספיק להתקלח ויוצא להרצאה בשגרירות ישראל בוושינגטון.

20150511_161642 (1280x720)

השומר בכניסה אומר לי: "בוא תיכנס, לא צריך תעודה מזהה, יש לך יחס VIP".

מדובר באחד המבנים השמורים ביותר בוושינגטון. סיפרו לי שכאשר מגיעים לכאן שגרירים, הם עוברים חיפוש ובדיקות כמו כל אחד אחר. אז למה מגיע לי יחס מיוחד?

השומר מספר בשמחה שהוא היה בהרצאה שלי באחד מגופי הבטחון בארץ (הרצאה שבה הביאו לי עז לבמה – נשבע לכם). הוא מחייך ומכניס אותי פנימה.

בשלב הזה אני אומר לו: "תעשה לי טובה, בפעם הבא שמגיע לכאן מישהו כמו פולארד, תן לו להיכנס. חבל על כל הבלאגאן אחר כך"…

שנינו צוחקים ואני נכנס פנימה יחד עם עמית שפיר שכתב לי בפייסבוק אתמול שהוא ישמח להצטרף להרצאה הזאת אז הזמנתי אותו להגיע ביחד איתי.

20150511_161616 (1280x720)

אסור כמובן לצלם בפנים לכן אין תמונות. אני רק יכול לספר לכם שזאת היתה חוויה מיוחדת במינה. למדתי עד כמה הקשר עם הממשל האמריקאי בתקופה הזאת לא פשוט בלשון המעטה.

בערב הוזמנתי לארוחת ערב אבל החלטתי לוותר. זה הערב האחרון שלי במסע הזה, מותר לי ערב אחד להיות לבד. לעכל קצת את מה שעבר עלי בשבועיים וחצי האחרונים.

לידיעת הדיאטנית שלי – הקינוח הזה הוא אחד הטובים אי פעם. סופלה שיוצרים בו חור קטן ושופכים לתוכו משהו מתוק וטעים.

20150511_213910 (1280x720)

למחרת (היום) הגיע הזמן לפגישה האחרונה במסע הזה – פגישה מיוחדת בבית הלבן.

20150512_105950 (1280x742)

לקראת הפגישה, הנה שיחה שקיימתי בטלפון עם מאיה שלי (בת ה-12):

מאיה: אבא, תפגוש את אובמה?

אני: לא. אני פוגש שם אנשים אחרים.

מאיה: למה לא את אובמה?

אני: כי הוא מאוד עסוק בדברים יותר חשובים.

מאיה: מה פתאום. לך תפגוש אותו!

אני: איך?

מאיה: פשוט תדפוק לו על דלת המשרד!

גם כאן לא ניתן לצלם בפנים. הכניסה מלאה בשוטרים, מצלמות ואנשי בטחון. אפשר להבין למה.

20150512_105500 (1280x720)

הפגישה בבית הלבן היתה עם מנהלת תחום ה-Crowdsourcing וה-Open Innovation, Jenn Gusteticבחורה מוכשרת ומבריקה בצורה בלתי רגילה.

20150512_105123 (1280x811)

היא סיפרה שב-5 השנים האחרונות הממשל האמריקאי קיים מעל 400 פעילויות Crowdsourcing. החל מפתרון בעיות של משרדי הממשלה ועד רעיונות לפתרונות עבור אסטרונאטים.

סיפרתי לה על הסרט הדוקומנטרי והוא אמרה שאם ננסה בסרט להציע רעיונות לפתרון בעייה בקנה מידה עולמי (כמו שמירה על הסביבה) אז יכול להיות שנשתף פעולה.

בשלב הזה הדם שלי נעלם מהפנים והייתי חיוור.

היא התעניינה מאוד בספר, קיבלה כמה עותקים ונפרדנו לשלום.

בדרך לשדה התעופה עצרתי בספריית הקונגרס – The Library of Congress.

20150512_150614 (1280x720)

נרשמתי וקיבלתי כרטיס קורא.

20150511_102542 (1280x719)

איזה מקום יפהפה.

כהרגלי, ניגשתי לספרנית ושאלתי אם יש את הספר.

20150512_144815 (1280x941)

חיפשה וחיפשה ובסוף חייכה ואמרה: "כן! הוא הגיע לפני כמה ימים".

ניגשתי לחדר הקריאה המרכזי, אולם מדהים ביופיו.

20150512_153707_HDR (1280x720)

אמרתי לספרנית שיש לה את אחד ממקומות העבודה היפים בעולם. היא הסכימה והתעניינה מה אני עושה. סיפרתי לה על הספר. היא חייכה והציעה שאת הספר הבא אכתוב כאן והיא מבטיחה לעזור ולהביא את כל הספרים להם אזדקק למחקר.

ביציאה מהחניון נתקלתי בשלט עם הציטוט הבא של אברהם לינקולן. משפט שמתאר בדיוק את מה שאני מרגיש בסוף המסע הזה.

20150512_141530 (1280x891)

ועכשיו ברשותכם, כמה מילים לסיכום.

הרגע הזה שבו מגשימים חלום הוא רגע מיוחד.

קשה לתאר אותו למי שלא חווה רגע כזה באופן אישי.

זה דומה במידה מסוימת ללידה. קשה להבין באמת כמה זה רגע נפלא ומיוחד עד שזה קורה.

אין לי מושג אם הספר יהיה הצלחה מסחרית או לא, מוקדם מידי לדעת.

אבל דבר אחד בטוח, המסע שעברתי בכתיבה ובהשקה שלו היה מדהים.

בכל פעם שאני כותב את המילה "מדהים" זוגתי אומרת לי שאני צריך להירגע. אני יותר מידי פעמים משתמשים במילים כמו "וואו" או "מדהים". היא כמובן צודקת (היא תמיד צודקת).

אבל….

זאת המילה שמתארת בצורה הנכונה ביותר את מה שאני מרגיש אחרי שבועיים וחצי עם מעל 40 הרצאות, פגישות וקשר מיוחד שנוצר עם הצוות שמפיק את הסרט הדוקומנטרי.

הערב שאלתי את עצמי מה למדתי במסע הזה אחרי שלוש שנים של יצירת ספר ביחד עם אלפי אנשים.

למדתי שאין שום תחליף לעבודה קשה.

אין תחליף לקשר ולערך שקיבלתי מההמונים שמקיפים אותי – אתם.

למדתי כמה ישראל מאויימת בנציגויות השונות בעולם.

ראיתי איך הסינים משתלטים לאט לאט על ארה"ב.

למדתי הרבה על קולנוע וצילום דוקומנטרי.

למדתי שאני יכול לתת ערך גם בארה"ב.

וגם למדתי שהאמריקאים בטירוף לאכול הכל רק בלי גלוטן.

חוויתי שוב את החוויה העמוקה של הגשמת חלום, חוויה שאין לה אף תחליף.

ברגעים כאלה בא לי לחבק את זוגתי ואת הילדים שלי. ולשמחתי זה מה שאעשה עוד מעט כשאנחת בארץ.

הפעם זה יהיה חיבוק ארוך במיוחד.

נכתב בתאריך 11/5/2015 בשעה 6:25 מאת ליאור

אין כמו סן פרנסיסקו וסיליקון ואלי.

כמעט בכל מקום שתתבוננו, תמצאו מישהו שמנסה לשנות את העולם.

כאן גם התקבצנו הצוות המלא שמוביל את יצירת הסרט הדוקומנטרי. דני מנקין הגיע היישר מלוס אנג'לס שם הוא גר. שותפו יונתן ניר, דני דויטש היזם והמפיק ועבדיכם.

Frairmont (960x720)

הגענו לבית מלון שבו הזמנו מקום ואז פקידת הקבלה אומרת לנו:

I apologize but the hotel is completely full tonight.

אחרי 6 וחצי שעות טיסה מבוסטון, זה לא משהו שהיינו מוכנים לשמוע.

ואז היא המשיכה:

We would like to upgrade you to the Fairment hotel just across the street and you will not have to pay for tonight. It's a 5 stars hotel so you should be fine…

אני לא בטוח שהיינו בקליטה מה קורה כאן. חצינו את הכביש ונכנסו לגן עדן.

Fairmont (1280x720)

אחד מהמלונות היפים ביותר בהם הייתי אי פעם. 

המלון במיקום גבוה וכאשר פתחנו את החלון בקומה ה-21, כל סן פרנסיסקו היתה פרוסה בפנינו. מראה מרהיב.

SF VIEW (1280x461)

גיל ונילי פרץ הזמינו אותנו ועוד כמה חברים טובים לארוחת ערב אצליהם בבית. הצטרפו אלינו ערן ארבל (בצד שמאל), חבר טוב מתקופת גיל ההתבגרות, דן פלד (שני משמאל), חבר שעובד בגוגל ואורי אייזן (בצד ימין), חבר טוב מתקופת ביה"ס היסודי שגר באריזונה והגיע במיוחד.

Gil Peterz (1280x671)

זה היה ערב מקסים וטעים במיוחד.

למחרת הייתה לי הרצאה ב-WeWork Golden Gate, מקום נפלא שבו יזמים שוכרים משרדים, נפגשים יחד וגם שומעים הרצאות.

WeWork (2) (1280x720) WeWork (1) (1280x720)

לאחר מכן המשכנו לעיר הנמל המקסימה סוסליטו תוך כדי שאנחנו עוברים כמובן על גשר ה-Golden Gate. לא משנה כמה פעמים אהיה שם, המראה תמיד מרהיב.

Golden Gate (960x720)

בסוסליטו, על גדות המפרץ כאשר כל סן פרנסיסקו לפנינו, צילמנו סצנה מרגשת במיוחד.

סגירת מעגל.

כשהייתי בן 8 אורי היה החבר היחיד שלי ובעקבות חרם של החברים בכיתה, אחרי כמה שנים הוא הפסיק להיות חבר שלי ונשארתי בלי חברים. עכשיו, אחרי 30 שנה, הוא חידש את הקשר וביקש סליחה שעזב אותי אז.

כך מצאנו את עצמנו יושבים באחד המקומות היפים ביותר בעולם, חוזרים להיות אותם ילדים בני שמונה, ובוכים. כמה בכינו… אני רק כותב את זה וכבר הדמעות חוזרות…

Ori

אורי מצא פתק ישן שבו המורה למלאכה ביקשה ממנו למסור פתח למחנכת שלי שבו כתוב שאני מפריע בשיעור!

liornote (640x581)

למחרת היה אחד הימים העמוסים והמיוחדים במסע הזה.

את הבוקר פתחתי בסקייפ עם מאיה שלי המהממת. כמה שאני מתגעגע…

Capture (1000x562)

היעד הראשון – הקמפוס של גוגל ב-Mountain View. בדרך ממשיכים לצלם כל הזמן ואני מתחיל להתרגל לכך שמהרגע שבו אני מתעורר ועד שאני הולך לישון, יש מצלמה לידי.

 

Car (1280x720)

Google (960x720)

בגוגל הצטרפו אלינו שני אנשים יקרים מאוד לליבי (עומדים צמוד אלי): Doug Abram חבר, מנטור והסוכן הספרותי שלי. ו-Lara Love השותפה שלי לכתיבת הספר (או כמו שקוראים לזה כאן – Ghost Writer) אנשים מדהימים שיש להם מקום מיוחד אצלי בלב.

Google (3) (960x720)

התרגשתי מאוד לקראת ההרצאה בגוגל שכן היא שודרה בלייב לכל עובדי גוגל, תעבור עריכה ותעלה ליוטיוב בשבועות הקרובים.

Google 3 (1280x720) Google (1) (960x720)

בקהל ישב וחייך גם ליאור רון שהיה מפקד שלי ביחידת המחשבים של חיל מודיעין. היום הוא בכיר בחטיבת המובייל של גוגל (אתם יכולים לקרוא עליו כאן).

Google 4 (1280x720)

בסוף ההרצאה עובדי גוגל יכלו לקנות את הספר במחיר מסובסד. 10$ בלבד. לא רע…

Google 2 (1170x1280)

משם המשכנו לקמפוס של LinkedIn. את פנינו קיבל השלט הזה.

LinkedIn (2) (1280x719)

בסוף ההרצאה התפתחה שיחה מרתקת עם סגן נשיא לפיתוח מוצרים. הוא סיפר שכאשר LinkedIn נוסדה, גיוס הכסף הראשון נעשה כאשר המייסדים הציגו את LinkedIn כפלטפורמה ל-Crowdsourcing וכך זכו בהשקעה הראשונית.

גם ב-LinkedIn מפנקים את העובדים. יש שולחנות פינג-פונג, כדורגל שולחן.

LinkedIn (5) (1280x720) LinkedIn (6) (1280x720)

יש גם מים "קדושים" ובירות. לא רק למקום עבודה…

LinkedIn (4) (1280x720)

אה כן, הם גם הביאו לכבודי חומוס (הומוס)! כמעט לכל מקום אליו הגעתי הביאו חומוס. ליד החומוס היה משהו לא אכיל שנקרא Pita Chips שזה שילוב בין פיתה וצ'יפס. כן, זה מזעזע כמו שזה נשמע.

LinkedIn (3) (1280x720)

משם המשכנו ל-JCC Palo Alto. סוג של "מתנס" של הקהילה היהודית והישראלית. רק שבמקום להיראות כמו מתנ"ס זה נראה כמו היכל אומנויות הבמה.

JCC (3) (1280x812) JCC (4) (1280x908)

האירוע היה מלא עם 150 אנשים שהגיעו מכל איזור המפרץ.

ואז נודע לי שאודי ענתבי חברי היקר עומד להציג אותי. הוא ישב בצד עם פתק וחייך חיוך קטן. אני מכיר טוב את אודי והיתה לי תחושה שזה יהיה מיוחד.

2015-05-07 21.56.24 (1)

אודי בירך את כולם ואמר: "לפני הרבה שנים כאשר התחלתי לעבוד במיקרוסופט הייתי איש תמיכה. זה שמתקן את המחשב כשמשהו לא בסדר. יום אחד ליאור דופק בדלק המשרד שלי ואומר לי – אודי, אני חושב שאתה צריך להציג על הבמה. וזה שינה אחת חיי".

אני חייב התנצלות לכל מי שחושב שאני רגשן מידי בנסיעה הזאת. בשגרת היום אני בוכה לעיתים קרובות. הפעם האחרונה שבכיתי לפני הנסיעה היתה אולי לפני שנה אם בכלל. אבל כשישבתי מול אודי והוא מספר איזה איך דבר קטן שעשיתי (בלי לייחס לזה חשיבות כל כך גדולה) שינה לו את החיים, הדמעות לא הפסיקו לזלוג.

עליתי לבמה כאשר הדמעות ממשיכות לרדת ואני לא מסוגל לדבר.

JCC (640x480)

ניגבתי את הדמעות, לקחתי כמה נשימות ארוכות והתחלתי את ההרצאה.

איזה ערב קסום זה היה. באמת…  דני מנקין אמר לי אחר כך – "ליאור, הערב פרקת את המחסנית". ואכן שחררתי את כל מה שצברתי בשבועיים האחרונים והתמסרתי למשתתפים באופן טוטאלי.

בסוף נשארתי לחתום על ספרים שהמשתתפים רכשו (במחיר מופקע, אבל מה לעשות, זה פאלו אלטו).

JCC (1) (1280x720)

למחרת בבוקר הלכתי עם דני דויטש לסיור קטן בעיר. בסופו, עלינו על חשמלית בחזרה למלון. חולה על החשמליות שלהם…

SF (1280x720)

משם המשכנו לארוחת בוקר במלון של אורי. מיותר לציין שאנחנו אוכלים כאן כמו משוגעים (לידיעת הדיאטנית, אני חוסך ממך את התמונות אבל תאמינו לי שקרו כאן דברים חמורים מאוד).

Breakfast with Ori (1280x745)

התחנה הבאה – הקמפוס היפהפה של פייסבוק. מכל החברות כאן, זה הקמפוס המרשים ביותר. גיל הירש התותח, מייסד face.com שנרכשה על ידי פייסבוק אירח אותנו (הבחור עם החולצה הירוקה).

FB (2) (1280x708)

איזה מקום קסום.

20150508_122523

ואז הגיע הזמן למסור ספר אחד עבור מארק צוקרברג. מרגש…

FB (1280x720)

בסוף אכלנו צהריים, כאילו לא תקענו ארוחת שחיתות שעתיים קודם לכן. אבל אין ברירה, האוכל בקמפוס חינם וחבל לזרוק אוכל טוב…

משם המשכנו לעשות ישיבת סיכום. הצעתי שנקיים אותה בסטפורד, אחת האוניברסיטאות היפות ביותר בעולם לטעמי.

ליונתן יש ניסיון רב כצלם סטילס וגם וידאו. הוא אמר לי "ליאור, בוא תעמוד כאן, ועכשיו – תקפוץ!".

Stanford (1280x720)

במסע הזה נוצר בין ארבעתנו קשר יוצא מהכלל. כל אחד מהם הוא איש מקצוע בתחומו. אנשים מעוררי השראה שהתאספו כדי ליצור סרט דוקומנטרי חדשני כמותו לא נעשה אף פעם – סרט על חכמת המונים שנוצר באמצעות חכמת ההמונים.

תוך כדי הנסיעות ממקום למקום, הפעילות השכיחה היתה שיונתן מחכה אותי מרצה. תאמינו לי, הבן אדם קורע מצחוק. סיכמנו שבהשקת הספר בארץ אני אזמין אותו לעשות חיקוי שלי על הבמה אז יש למה לצפות.

בסוף היום נפרדנו. יונתן ודני (מנקין) ממשיכים ללוס אנג'לס. דני דויטש בדרך לניו-יורק וחזרה לארץ. איזה אנשים נפלאים. זאת זכות גדולה להיות עם צוות כזה. אין לי ספר שזה יהיה סרט מרגש ומיוחד.

Goodbye (1280x720)

את היום האחרון ביליתי עם ערן ועינת חברי הטובים שגרים בלוס אלטוס.

20150509_194953

בביקור אצליהם בבית, הם מצאו תמונה מהחתונה שלהם שבהם כולנו צעירים ויפים. נזכרנו בימים שבהם גרנו ליד כיכר המדינה והדאגה היחידה שלנו היתה איזה סרט לקחת מבלוקבאסטר בסוף שבוע.

Eran Arbel (2) (1280x827)

בדרך לארוחת ערב, ערן לקח אותי לחנות הספרים המרכזית בעמק הסיליקון. קוראים לה Books Inc והיא נמצאת ב-Mountain View.

נכנסנו לחנות והספר שלי כיכב על המדף הראשון בכניסה לחנות.

שוב מצאתי את עצמי נרגש מאוד (תוך כדי שערן משוויץ בפני המוכרת שאני הסופר).

Eran Arbel (3) (1280x720)

בהמשך הערב נסענו לעיירה בשם Pleasanton להרצאה בפני קבוצה של ישראלים ויהודים שגרים באיזור.

הרב המקומי פתח ואמר שבדיוק באותו היום הוא קרא בפרשת השבוע את המשפט "איזהו החכם הלומד מכל אדם". זה הפך להיות הנושא של ההרצאה.

1472748_1445287129104129_2599884771588727964_n

בשעת בוקר מוקדמת הבוקר נסעתי לשדה התעופה בדרכי לוושינגטון די.סי.

הטיסה התעכבה אז יצאתי להסתובב קצת בטרמינל. והנה שוב, Mindsharing מוצג בגאווה בחנות הספרים.

איזה כיף.

SFO (3) (1280x720)

שיחת סקייפ עם הבית. אני קרוע מגעגועים. קרוע.

SFO (2) (1280x777)

את השורות האלה אני כותב במטוס. עוד שעה ננחת בוושינגטון ועוד יומיים המסע הזה מגיע לסיימו.

מבין כל החוויות הנפלאות שעברתי במסע הזה, דבר אחד מרגש אותי יותר מהכל.

בעוד 10 או 20 שנה, הילדים שלי יבקשו לראות את כל מה שצולם כאן. אז הם יוכלו לצפות באבא שלהם כשהיה צעיר יותר כאשר הוא הגשים חלום והשיק את הספר בארה"ב.

זה שווה הכל.

קישור לעדכון האחרון במסע ההשקה.

נכתב בתאריך 7/5/2015 בשעה 7:06 מאת ליאור

בשבועות האחרונים אני בקושי מצליח להתאפק מלספר לכם על חלום חדש שנולד לאחרונה ויוצא לדרך במסע הזה.

רקע קצר.

לפני כמה שנים אמרתי לכם שאני חולם להרצות בטד. לא היה לי מושג איך לעשות את זה ועשיתי את זה בזכותכם. לאחר מכן אמרתי לכם שאני חולם לכתוב ספר. מעולם לא כתבתי ספר ולא היה לי מושג מה יהיה בו. ואתם באתם לעזרה ויצרנו אותו ביחד.

אז עכשיו תרשו לי לספר לכם על חלום חדש שנולד בזכות חברי היקר דני דויטש – לעשות סרט דוקומנטרי על תופעת חכמת ההמונים. 

נפגשנו עם ערוץ 8 שהתלהבו מאוד מהרעיון וגם נתנו את המימון ההתחלתי. הם גם הכירו לנו 2 במאים נפלאים ומוערכים. הראשון שהצטרף אלי למסע הזה הוא דני דויטש שזכור לרבים מכם מחדשות ערוץ 2 (הכרנו בכתבה שהוא עשה עלי לאולפן שישי).

 

לפני שלושה ימים הצטרף אלינו מישראל יונתן ניר ואתמול הגיע אלינו דני מנקין שמתגורר בלוס אנג'לס. יונתן ודני הם צמד במאים ומפיקים שעובדים לא מעט יחד. הם עשו ביחד ולחוד סרטים שזכו בהכרה ובפרסים רבים ביניהם "18 קילו של אהבה" שזכה באוסקר הישראלי והיה בין 15 המועמדים האחרונים לאוסקר האמריקאי, "לחתוך את הכאב" שהוקרן בפסטיבלים רבים בעולם ובערוץ 2 ו"הדולפין" שזכה בפסטיבלים רבים, שודר בכעשרים מדינות ונרכש לאחרונה על ידי אולפני דיסני שעומדים להפוך אותו לסרט עלילתי הוליוודי.
 

11225544_10156314672973125_703277781_n

עכשיו, כשאנחנו בצוות מלא, אני נרגש לספר לכם על חלום חדש שנולד עכשיו ואני כל כך שמח לקחת בו חלק. פרויקט שדורש תקציב גדול (מישהו רוצה להשקיע? באמת) תחקיר, צילומים ועריכה.

סרט דוקומנטרי שמטרתו להציג את תופעת חכמת ההמונים, לרגש ולעורר השראה על מנת שאנשים נוספים יעשו שימוש בחכמת ההמונים לשנות את חייהם.

מה יהיה בסרט?

אין לי מושג.

בדיוק כמו שלא היה לי מושג כאשר הכנתי את ההרצאה לטד ולא היה לי מושג כשהתחלתי לכתוב את הספר.

אם יש לכם רעיונות, כולנו נשמח לשמוע. כולם עכשיו בחדר ואנחנו מצלמים בין היתר גם את התגובות שלכם לסטטוס הזה. מי יודע, אולי הרעיון שלכם יהיה הסיפור המרכזי בסרט!

ממתינים לשמוע מה אתם חושבים ואת הרעיונות שלכם.

הנה כמה תמונות מהצילומים בימים האחרונים.

20150502_160407 (1280x720) 20150504_081459 (1280x720)  IMG_8238 (1280x853) IMG_8243 (1280x801) IMG_8245 (1280x853) IMG_8324 (1280x865)

20150506_122905 (1280x720) 20150506_145824 (1280x720)IMG_8327 (1280x853)

קישור לעדכון הבא במסע ההשקה.

נכתב בתאריך 6/5/2015 בשעה 8:56 מאת ליאור

אני עכשיו בטיסה מבוסטון לסן פרנסיסקו (6 וחצי שעות).

זאת הפעם הראשונה שיש לי קצת זמן לכתוב ולספר לך מה עבר עלי בימים האחרונים, וזה לא מעט…

בואו נחזור רגע שלושה ימים אחורה, לניו-יורק.

נסענו ברכבת ל-Long Island לפגוש את ג'ף פולבר לשיחה על Crowdsourcing. ביקרנו אצלו בבית, טיילו בפארק קרוב ומצאנו את עצמינו על נדנדה בגן משחקים…

Jeff (1280x720)

תוך כדי השיחה, ג'ף פתאום אומר לנו: "אתם יודעים? יש שיר אחד שהמילים שלו מתארות בצורה מאוד מדויקת את תופעת חכמת ההמונים והקשר שלה להגשמת חלומות".

"איזה שיר?" שאלתי בסקרנות.

הוא ענה: "Sweet Dreams" של יוריתמיקס ומתחיל להקריא את חלק ממילות השיר:

Sweet dreams are made of these

Everybody's looking for something.

Some of them want to use you.

Some of them want to be used by you.

Some of them want to abuse you.

Some of them would be abused.

מאז, תוך כדי המסע הזה, השיר מלווה אותי כל הזמן.

למחרת היו לנו שעתיים אחרונות במנהטן. החלטנו להוריד את ארוחת הערב של אתמול (לידיעת הדיאטנית – אי אפשר להיות בניו-יורק בלי לאכול New York Cheese Cake, פשוט אי אפשר!) ויצאנו לריצה על גדות ההאדסון.

NY (2) (1280x720)

לאחר מכן עלינו על הרכבת לבוסטון.

את הערב פתחנו בצאת לארוחת ערב אצל יפתח ויזל.

Boston (6) (1280x853)

אני מכיר את יפתח היכרות קטנה. כשהוא ראה שאני מגיע, הוא כתב "בואו אלינו לארוחת ערב. אני מכין משהו קטן"…

דיאטנית, את עוד כאן? אם כן, עזבי, לכי לקרוא משהו אחר. חבל עליך, באמת.

היו שם סטיק פילה, שיפודים עסיסיים, חזה עוף, סלטים, מה לא.

"משהו קטן".

משם נכנסנו לרכב שלו (לא קשה לזהות) ונסענו לאולם ההרצאות של ארגון ה-IAC Boston לישראלים שגרים באיזור.

Boston (3) (1280x720)

מכל ההרצאות במסע הזה, בזאת הרגשתי קצת כמו בהופעת סטנדאפ. הקהל צחק כמו שאף פעם לא ראיתי. זה היה ערב נפלא ומרגש מאוד.

IAC (1) (1280x867)

IAC (2) (1280x831)

למחרת (אתמול) היה אחת הימים העמוסים והמרתקים ביותר בביקור.

את הבוקר פתחנו במשרדים של TripAdvisor.

לובי יפה ובו מחלקים לכל מי שרוצה קוביה הונגרית ומדבקות ממותגות (מתנות לילדים.

TripAdisor (7) (1280x720)

על הקירות תמונות ענקיות ממקומות שמופיעים ב-TripAdvisor.

TripAdisor (2) (1280x720)

ינשופים מכל עבר.

TripAdisor (5) (1280x720)

בפינות הקפה יש תמונות עם משפטים קצרים של עובדי החברה ובהם תשובה לשאלה "למה את/ה אוהב/ת לטייל?".

התשובה הזאת תפסה לי את העין.

TripAdisor (3) (1280x720)

לוח ההודעות האלקטרוני קורא לעובדים לנצל את התקציב שכל אחד מהם יכול לקבל (5000$! בשנה) לפיתוח אישי.

לייק.

הם קנו עותקים של הספרים למשתתפים בהרצאה.

לייק נוסף.

TripAdvisor (2) (1280x853)

TripAdvisor זאת אחת החברות המובילות בעולם שעושות שימוש בחכמת ההמונים, חברה שהצליחה לשנות תעשייה שלמה ולגרום לאנשים לעשות שימוש בחכמת ההמונים בכל מה שקשור לחופשות שלהם.

השיחה איתם בסוף ההרצאה היתה מרתקת. הם התעניינו כצד עליהם לעשות שימוש בחכמת ההמונים כדי לגרום ליותר אנשים לכתוב Reviews, לוודא שאיכות ה-Reviews גבוהה ועוד.

בסוף נשארתי לחתום על הספרים. זה עדיין מוזר לי… מתי יגיע הרגע שבו לא אהיה נבוך לחתום על הספר שלי?…

TripAdvisor (1) (1280x853)

משם לקחנו מונית ל-MIT Media Lab.

MIT (1) (1280x853)

MIT Media Lab זה ה-Mecca של עולם הטכנולוגיה. המקום שבו לחוקרים יש תקציבים אינסופיים לשחק. המקום שבו מפתחים היום את מה שכולנו נראה בעוד 5-10 ו-20 שנה. הם פיתחו את מסך ה- Multi Touch 20 שנה לפני שסטיב ג'ובס השיק את ה-iPhone הראשון.

עכשיו ברשותכם, כמה מילות אזהרה.

אני חולה על המקום הזה.

כאשר נכנסו לבניין, היה לי עור ברווז.

קשה לי לתאר כמה המקום הזה מיוחד ויוצא דופן. אם יש מקום שבו הייתי רוצה לעשות פוסט דוקטורט או Fellowship זה כאן.

טל אחיטוב קיבלת את פנינו. טל הוא סטודנט ישראלי ששמע שאני מגיע וכתב לי: "אתה חייב לבוא ל-Media Lab". אני חושב שזאת היתה ההודעה אליה הגבתי הכי מהר אי פעם!

MIT Media Lab (3) (1280x720)

הקמפוס של MIT יפה (אם כי לא מדהים כמו קמפוסים אחרים בהם ביקרנו).

בכניסה הראשית שלט שמזמין את כולם להרצאה שלי.

לייק.

MIT (2) (1280x808)

בשעות הקרובות עשינו סיור במעבדות, פגשנו חוקרים, סטודנטים, פרופסורים, מה לא.

תכירו לדוגמא נטאשה. חוקרת באחת המעבדות שבוחנת את ההשפעה של מחשוב לביש על חיינו.

MIT Media Lab (5) (1280x720)

יש לה על הגוף 2 חיישנים שבודקים את מצב החמצן בעור, חגורה שמחוברת לבטן (שלא רואים) ומודדת את פעילות המעיים, מצלמה קטנה שמקליטה וידאו כל הזמן על החולצה ועוד ועוד. אה כן, יש לה גם שעון חכם, אבל זה Old News.

אחרי הסיור המרתק, חשבתי שאולי כדאי שאמצא שק שינה ופשוט אשאר לגור שם.

זוכרים את הפרק של סיינפלד שפשוט הגיע למקום עבודה כל בוקר (I just show up every morning).

זה מה שאני צריך לעשות. פשוט להגיע כל בוקר, להגיד Good Morning ולהתחיל לשחק.

בשלב הזה שתיתי כוס קפה (בוא נגיד שהם חזקים יותר בגאדג'טים) והתכוננתי להרצאה.

אם מישהו היה מודד את ה-IQ של כל המשתתפים בהרצאה, המכשיר שלו היה מתפוצץ.

MIT Media Lab (1) (1280x720)

MIT (1280x853)

המשתתפים שאלו שאלות שונות לחלוטין מאלה שאני מכיר. כל שאלה יכולה להיות שאלת מחקר לדוקטורט.

היתה שיחה מרתקת ונפלאה. אחת החוויות הנפלאות ביותר במסע הזה.

כשאשר שאלתי אותם "למי יש חלום?" כולם הרימו יש ואז רבים אמרו "החלום שלנו זה להיות כאן!"

תוך כדי שאני משוחח עם אנשים שנשארו לשאול אותי שאלות, טורי מהקונסוליה הישראלית לחשה לי באוזן: "ליאור, ההרצאה הבאה מתחילה עוד 20 דקות ויש לנו נסיעה של 10 דקות".

(עכשיו אתם מבינים למה לא כתבתי ביומיים האחרונים?)

לבשתי את הג'קט תוך כדי שאני נזכר בסרט סופרמן (עליו סיפרתי למשתתפים כמה דקות קודם לכן).

נסיעה קצרה בחזרה למרכז העיר לבניין מדהים שבו נמצא ארגון Cambridge Innovation Center, מרכז ליזמים שפועלים בבוסטון.

זאת היתה אומרה להיות הרצאה קטנה עד שלפני כמה ימים Eventbrite (אתר פופולארי לאירועים) בחר בהרצאה הזאת כהרצאה המעניינת ביותר בבוסטון בחודש מאי.

תוך כמה שעות האירוע הפך להיות Sold Out.

שלט יפה קיבל את פנינו.

CIC (1280x853)

הגענו בדיוק כאשר השמש שקעה מכל הבניינים של בוסטון.

הכיבוד היה חומוס. יותר נכון, הומוס. ביחד עם משהו לא מזוהה ללא גלוטן (וללא טעם).

CIC (3) (1280x720)

ויתרתי על ה-הומוס. אני את ה-הומוס שלי אוכל אצל אבו חסן. עם פיתה מלאה בגלוטן. המון גלוטן!

ההרצאה היתה כיפית. קהל חם ואוהב. אם בניו-יורק כולם היו בגישה של "Who are you?", כאן הגישה היתה "It's so nice to see you".

 CIC (2) (1280x872)

בסוף האולם היתה חנות ספרים מקומית שהציע את הספר למכירה. זאת פעם ראשונה שאני בהרצאה שבה מוכרים את הספר שלי.

CIC (1) (1280x720)

נלחצתי.

מה יהיה אם בסוף אף אחד לא יקנה את הספר? זה אומר שהנושא לא כל כך מעניין, לא?

לשמחתי רוב המשתתפים נשארו וקנו עותק של הספר וביקשו חתימה.

לא ברור לי למה זה ממשיך להביך אותי. מישהו מוכן להסביר לי?

ואז ניגשו אלי גבר ואישה ואמרו:

"ליאור, קנינו את הספר שלך ביחד. אנחנו לא מכירים. אבל כאשר כל אחד מאיתנו שאל אותך שאלה, הבנו שאנחנו מתעניינים בנושאים משותפים. לכן קנינו את הספר ביחד על מנת שזה יכריח אותנו להמשיך ולשמור על קשר. האם אתה מוכן לחתום לנו על הספר? אבל אנא ממך, תקדיש אותו לשנינו ביחד".

איזה מקסימים! הקדשתי להם את הספר וביקשתי שנצטלם.

CIC (5) (1280x720)

בסוף היום הזה היה לי כל כך הרבה אדרנלין בגוף אז המשכנו למלון ברגל תוך כדי שאנחנו מסתובבים במרכז בוסטון. עיר פשוט יפהפיה וגם מזג האויר מושלם (אחרי חורף של 20- מעלות!).

פתאום אנחנו רואים מסעדה מפוצצת עם מוסיקה קצבית והמון סינים בפנים.

נכנסנו.

מסתבר זאת מסעדה מונגולית. לא הבנו כלום בתפריט אז בדקנו ב-Food Spotting מה המנה הכי מומלצת. מנת חכמת ההמונים. המנה היא Hot Pot.

Boston (1280x720)

למי שלא מכיר, זאת קערה שמונחת על משטח חימום ומכילה 2 מרקים מבעבעים. בצד יש רצועות סטיק סירליון שמכניסים לבישול קצר ואז מוסיפים רטבים (חריפים אש).

תקשיבו, הדבר הזה טעים משהו משהו.

דיאטנית שלי – את עדיין כאן? אם כן, אז עכשיו את חייבת להיות מרוצה ממני. אכלתי נודלס, ירקות וקצת בשר.

כל הדרך חזרה נזכרתי בקינוח בננות מ-Nobu. איזה קינוח זה היה…

היום בבוקר ארזנו ויצאנו לכיוון שדה התעופה.

עכשיו אני במטוס בדרך לחוף המערבי כדי לספר גם להם על Mindsharing.

זהו. חצי מהמסע מאחורי ואני נהנה מכל רגע.

לא יכולתי לדמיין מסע יותר מהנה מזה.

תודה לכולם על התגובות! אל תשכחו – אני כאן בזכותכם ומרגיש חובה גדולה לכתוב לכם ולהודות לכם על כל מה שקורה לי.

תודה!

נ.ב. העדכון הבא יהיה מרגש במיוחד.

קישור לעדכון הבא במסע ההשקה.

נכתב בתאריך 2/5/2015 בשעה 20:38 מאת ליאור

היום הזה אמור היה להיות רגוע.

הרצאה בקונסוליה הישראלית בניו-יורק, ראיונות ומענה לשאלות של עיתונאים (הנה לינק לדוגמא לכתבה ב-Huffington Post).

ואכן זה התחיל רגוע, אבל אז קרו כמה דברים בלתי צפויים.

את הבוקר פתחנו בגילוח ב-New York Shaving Company. מעולם לא התגלחתי אצל ספר מקצועי ודני אמר שזאת חוויה נפלאה שאני חייב לנסות.

תכירו את חיים. ספר יהודי ממוצא רוסי שעוסק במקצוע כבר 30 שנה.

Shaving (3)

כאשר גבר זר מצמיד סכין חדה לפנים שלי זאת בהחלט הרגשה מיוחדת. התמסרתי לחוויה תוך כדי שאין ספור קרמים, שמנים, מגבות וכמובן הרבה קצף עוטף את פני.

Shaving (2)

שאלתי את חיים "תגיד, אתה עדיין אוהב לגלח גם אחרי 30 שנה במקצוע?".

הוא ענה: "בוודאי!" בהתלהבות.

אז שאלתי אותו למה?

הוא ענה: "כי אני אוהב שקט וכשעובדים רק עם גברים, יש הרבה שקט!".

בשלב הזה הבנתי שכנראה שאני מדבר יותר מידי ושתקתי 🙂

בסוף הוא הוציא בקבוק ויסקי מאיזה חדרון קטן, חייך ואמר: "ועכשיו נשתה לחיים".

Shaving (5)

זאת היתה חוויה נפלאה. העור שלי היה חלק יותר מאשר ביום שבו נולדתי.

בדרך לקונסוליה הישראלית עברנו ליד בניין האומות המאוחדות. ניגשתי לשומר ושאלתי אותו אם אפשר להיכנס והוא אמר שיש תור ארוך, ובכלל חייבים להזמין כרטיסים מראש אם רוצים ממש להיכנס לתוך הבניין.

דני אמר: "איזה כיף זה היה יכול להיות לעמוד מעל דוכן הנואמים באולם המליאה!" אז עניתי לו: "זה באמת משהו מיוחד, אבל אין סיכוי שזה יקרה! לא לי ולא לך".

UN (4)

בהמשך הדרך עצרנו בגינה ציבורית קטנה.

Garden (2)

השלט הזה תפס את תשומת ליבי. שלט שבו קוראים לתושבים לקחת חלק בשתילת פרחים בגינה. איזה יוזמה נפלאה שפותחת פתח לפעילות משפחתית עם ילדים וגיבוש של תושבי השכונה. מקסים.

Garden (1)

הגענו לקונסוליה הישראלית בהזמנת עידו אהרוני, קונסול ישראל בניו-יורק.

להרצאה הגיעו עובדי הקונסוליה, המשלחת הישראלית לאו"ם ומשלחת משרד הבטחון. קבוצה מקסימה של אנשים שמייצגים את האינטרסים של ישראל בניו-יורק.

קשה לי להסביר במילים את תחושת הגאווה והזכות הגדולה שאני מרגיש בימים האחרונים כמי שמייצג, גם אם בקנה מידה קטן, את ישראל. התרגשתי מאוד לעמוד עם דגל ישראל לצידי אל מול עובדי הקונסוליה.

ההרצאה היתה אחת המיוחדות והנפלאות שהעברתי אי פעם.

בסופה הנושא עליו כמעט כולם שאלו שאלות היה הגשמת חלומות. דיברנו על החלומות שאפשר לחלום ולהגשים בעיר המטורפת הזאת שבה הכל אפשרי. דיברנו על האנשים מסביבנו שהאהבה שלהם עוצרת אותנו מלחלום בגדול כי הם חוששים שנכשל. דיברנו על טראומות שיש לנו כילדים כשמישהי קרוב אלינו אומר לנו שאין לנו סיכוי.

דני אמר בסוף שהוא ראה כמה מהמשתתפים מזילים דמעה. גם אני התרגשתי מאוד.

Israeli Consulate (1)

Israeli Consulate (2)

בסוף ההרצאה ניגשה אלי בחורה נחמדה מאוד בשם מירב טוראל שעובדת במשלחת הישראלית באו"ם ושאלה: "תגידו, בא לכם לקפוץ לביקור בבניין האו"ם?"

UN (5)

ניגשתי לדני ואמרתי לו: "דני, אתה זוכר איך לפני שעתיים חשבנו שאין סיכוי שנוכל להיכנס לבניין האו"ם? אז זהו…. אנחנו הולכים עכשיו לשם".

בשלב הזה אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן.

UN (7) UN (6)

UN (8)UN (11) UN (9)

דיברנו על הקשר בין חכמת המונים למה שקורה בבניין הזה. הסברתי לה שלפי עקרונות חכמת ההמונים, במקום שבו כל כך הרבה מניפולציה שמבוססת על אינטרסים מנוגדים, אין סיכוי לייצר חכמת המונים.

האו"ם זה אולי רעיון יפה ובניין מרשים, אבל במבחן המציאות, הרעיון פשוט לא עובד.

באולם מועצת הביטחון הכרזתי על Mindsharing כנכס אסטרטגי 🙂 וברחתי משם לפני שיגיע מאבטח לגרש אותי…

UN (12)

UN (13)

זה הנוף מהמרפסת של הבניין.

UN (1)

השטח בתוך בניין האו"ם הוא שטח שבו לא חל החוק האמריקאי. מירב סיפרה לנו על דיון שהתקיים שבו רצו להגדיל החל מאיזה גיל מותר למכור אלכוהול בבר של הדיפלומטים. האם בגיל 18 כמו במדינות רבות? או אולי בגיל 21 כמו במדינות אחרות?

לאחר מכן ישבתי לשיחה עם יותם גורן, מזכיר המשלחת הישראלית באו"ם לשיחה מרתקת על הקשר בין חכמת המונים לבין גיבוש אסטרטגיה מדינית וקבלת רעיונות יצירתיים להתמודדות בזירה הבינ"ל.

בתוך ומחוץ לבניין מסתובבים המון טיפוסים יוצאי דופן, כמו הצ'יף הזה. הוא סיפר שהוא ביג צ'יף מהמקום שבו הוא הגיע ושאין לי מושג איפה זה.

UN (3)

משם המשכתי לספרייה העירונית – The New York Public Library.

ניגשתי לספרנית ושאלתי בלחש: "יש לכם אולי את הספר Mindsharing?"

חיפוש קצר במחשב והיא עונה: "כן! זה ספר חדש, בדיוק קיבלנו אותו" ומראה לי את תוצאות החיפוש על גבי מסך המחשב.

NYPL (1)

אמרתי: "איזה יופי. איפה אפשר למצוא אותו?"

ואז היא קמה מהכיסא והתחילה ללכת לעבר הכניסה לבניין.

NYPL (6)

חשבתי שזה מוזר… האזור שבו נמצאים כל הספרים נמצא בתוך הספרייה ולא בכניסה.

ואז אנחנו מגיעים לדוכן הבולט ביותר בכניסה לבניין, היא מצביעה עליו בשמחה ואומרת:

This is your book is. You should be proud.

NYPL (2) NYPL (3)

הרגשתי שוב כמו ילד קטן שלא מאמין במתרחש מסביבו.

ישבתי לנוח בתוך הספרייה ואז אני מקבל וידאו עם אורי ואספי שאומרים לי כמה הם מתגעגעים אלי ואוהבים אותי והרגשתי מחנק בגרון. כמה שאני מתגעגע אליהם….

בדרך חזרה למלון עברתי ליד התיאטרון שבו מציגה ההצעה הכי חמה בעיר – Fish in the Dark שכתב לארי דיוויד היוצר של סיינפלד והוא גם משחק בה בתפקיד הראשי. בחודש האחרון עשיתי כמה מאמצים להשיג כרטיסים ללא הצלחה.

אמרתי לעצמי, ננסה לבדוק, מקסימום נצליח. שאלתי בקופה "יש אולי במקרה כרטיסים להצגה הערב?". הוא חייך ואמר "כן. לפני דקה קיבלנו ביטול של 2 כרטיסים בשורה חמישית באמצע".

Fish in the dark

ולסיום, עדכון קטן לדיאטנית שלי. את הערב סיימנו ב-Nobu כאשר זה מונח לפנינו (Soy Caramelized Banana, Candied Pecans, Malaga Gelato).

Nobu

סוף מתוק לעוד יום מדהים.

קישור לעדכון הבא במסע ההשקה.

נכתב בתאריך 1/5/2015 בשעה 15:31 מאת ליאור

לפני העדכון היומי, אזהרה. יש לי חולשה לאונ' קולומביה.

לפני שהתחלתי את לימודי הדוקטורט, החלום היה לעשות את הדוקטורט בקולומביה. אחרי שהבנתי שלא אוכל לקבל הכרה בתואר השני מהטכניון, הבנתי שזה יהיה חלום שלא מתגשם.

אני מאוהב בקמפוס ואפשר להגיד שגם מקנא קצת במי שלומד ומלמד שם…

אז לפני קולומביה, כך התחיל הבוקר.

4NY (17)

ריצת בוקר בסנטרל פארק (להוריד את ההמבורגר של הערב הקודם). מאז שהתחלתי לרוץ אני מפנטז על ריצה בסנטרל פארק. זאת חוויה פשוט נפלאה. מזג אויר קריר בבוקר, הכל פורח ואלפי אנשים רצים בנוף מושלם.

כאשר סיימנו את הריצה, ראינו מולנו את חנות ה- Apple Store שצמודה לסנטרל פארק. לא נכנס לבדוק את ה-Apple Watch?

אז לא רק בדקנו, גם מדדנו את הגרסה שעשויה מזהב ועולה בסה"כ 12,000 דולר. שאלתי את הנציג מי המשוגע שקנה שעון אפל ב-12,000 דולר והוא אמר שספייק לי הגיע להתעניין.

4NY (1)

לידיעת הדיאטנית שלי: ליד ה-Apple Store עצרנו לארוחת בוקר וראינו את הפנקייקים האלה. לא נאכל אותם? אז אכלנו!

4NY (2)

את המשך היום הקדשתי לראיונות ומענה על שאלות של עיתונאים. זה כיף גדול לראות עיתונאים שקוראים את הספר וכותבים עשרות שאלות, חלקן מפילות אותי מהכיסא.

לקראת הצהריים הגענו לאוניברסיטת קולומביה.

ראל פוגל, סטודנט ישראלי מקסים שלומד תואר שני במדעים אירח אותנו לסיור בקמפוס.

4NY (9)

הכל פורח, סטודנטים שוכבים על הדשא ונהנים משמש אביבית נעימה. הנה כמה תמונות.

4NY (13) 4NY (10) 4NY (11) 4NY (5) 4NY (8) 4NY (7)

 

עצרנו בקפיטריה. שאלתי אם יש דיאט קולה והמוכרת ענתה: "לא, אבל יש לנו קולה אורגאנית". קולה אורגאנית? האמריקאים האלה שיהיו בריאים.

4NY (6)

ואז הגענו להרצאה בפני סטודנטים וחברי סגל. אני חייב להודות שזה היה הקהל ששאל את השאלות החכמות ביותר שנשאלתי מעולם. אנשים פשוט מבריקים.

ואז דיברתי קצת על החוצפה הישראלית. תוך כדי שכולם חייכו, סטודנט אחד מחא כפיים בעוצמה.

אז שאלתי אותו האם הוא ישראלי?

והוא ענה: "לא".

אז שאלתי אותו: "מותר לשאול מאיפה אתה?"

והוא ענה: "אני מאיראן. נולדתי בטהרן ועכשיו אני לומד כאן". והוא הוסיף ואמר: "ומי שיושב לידי זה החבר הכי טוב שלי, סשה מישראל!".

הקהל כולו מחא כפיים וזה היה רגע מרגש מאוד.

הוצאתי מהתיק את הספר שלי, כתבתי לו הקדשה והענקתי לו אותו במתנה.

אז תרשו לי להכיר לכם את מייסם, סטודנט איראני פשוט מקסים.

4NY (12)

4NY (16)4NY (15)

את הערב סיימנו בארוחת ערב אל מול השקיעה הנפלאה הזאת מברוקלין.

4NY (4)

שבת שלום 🙂

קישור לעדכון הבא במסע ההשקה.

נכתב בתאריך 30/4/2015 בשעה 6:12 מאת ליאור

לפני שאתאר לכם את אירועי היום, תרשו לי לחזור רגע לכמה רגעים מיוחדים אתמול.

מסיבת ההשקה של הספר בחסות ארגון ה-IAC היתה חוויה כל כך מיוחדת שאני חייב לשתף אתכם בכמה מהרגעים המיוחדים שהתרחשו שם.

בראש ובראשונה, אני מרגיש שיש לי מזל גדול שחוויתי את היום הזה עם איילה ומאיה שלי. הם, ביחד עם אורי ואספי הם האושר הגדול ביותר של חיי.

untitled-573 (1280x853)

רוני דויטש המקסים שיזם את האירוע ופתח אותו ריגש את הקהל כאשר סיפר איך היכרנו. לפני שנתיים, כאשר חזרתי מ-TED בקליפורניה (כצופה), עצרתי בניו-יורק לכמה שעות עד טיסת ההמשך בחזרה לארץ.

כתבתי סטטוס בפייסבוק שאני במנהטן לכמה שעות וביקשתי המלצות מה לעשות.

את רוני לא הכרתי באופן אישי (מה שנקרא Weak Ties). הוא כתב לי "אם בא לך, אתה מוזמן לקפוץ למשרד שלי לארוחת בוקר". עניתי לו "בשמחה" ונסעתי למשרד שלו שהיה בבנין Bank of America עם נוף עוצר נשימה לכל מנהטן. אכלנו ארוחת בוקר טובה תוך כדי שהכרתי אדם מרתק ונפלא.

אתמול רוני אירח אותי לאירוע מרשים והכל בזכות פייסבוק והעוצמה של הקשרים החלשים שהיא חלק מרכזי מהסיבה שחכמת ההמונים עוצמתית כל כך ברשתות החברתיות.

untitled-479 (1280x854)

לחתום על 150 ספרים זאת אחת ה"מטלות" הכי כיפיות שאפשר לדמיין!

untitled-238 (853x1280)

 

untitled-181 (1280x853)

untitled-664 (1280x853)

זה היה אירוע קסום ומרגש, אחד המרגשים ביותר שחוויתי אי פעם. זכות גדולה.

untitled-454 (1280x853)

untitled-622 (1280x853)

untitled-600 (1280x853)

תודה לרוני, שרון וכל הצוות הנפלא ב-IAC על האירוח הנפלא. תודה לנעמי הירשמן-נווה שצילמה את התמונות הנפלאות האלה. אם אתם מחפשים צלם באיזור ניו-יורק, אל תהססו לפנות אליה. הנה לינק לעמוד שלה בפייסבוק.

תובנה נוספת. ההרצאה אתמול באירוע הבכירים של פורום ה-CIOs הבהירה לי שוב שלא משנה כמה האנשים בכירים, כולם, אבל כולם, רוצים לשמוע סיפור מעניין. לא מצגות עמוסות במידע, לא נתונים משעממים. סיפורים!

CIO Summit 2015 presented by Landmark Ventures.

ועכשיו לאירועי היום.

היום בבוקר הצטרף אלי למסע חברי הטוב דני דויטש לפרויקט חדש ונפלא עליו נספר לכם בקרוב.

3NY (11) (1280x853)

ב-08:15 התייצבנו בבית קפה נחמד לארוחת בוקר שאירח ג'ף פולבר לכבוד השקת הספר. הגיעו כ-70 משתתפים שהתעניינו ושאלו שאלות מרתקות. לספר קוראים "אומנות ה-Crowdsourcing". אם יש מישהו בדרגת רב אומן, זהו ג'ף פולבר. אני אסיר תודה על נדיבות הלב שלו בתמיכה בספר החל מהשלבים הראשונים.

jeff23NY (7) (1280x854)

לאחר מכן הלכתי לפגישה לצילומים באיגוד הניהול האמריקאי.

נפגשתי עם מנהלת ההדרכה שלהם במשרדים שצופים לעבר Times Square. שאלתי אותה אם היא מעריכה את הנוף או שהיא כבר התרגלה אליו…

3NY (9) (1280x854)

3NY (8) (1280x854)

ולאחר מכן הצטלמתי לסרטון קצר שבו התבקשתי לספר על הספר ואיך חכמת ההמונים יכולה לסייע למנהלים ומנהיגים בעידן הדיגיטלי.

3NY (10) (1280x853)

בצהריים, אחרי 4 ימים כמעט ללא שינה, ישנתי שנ"צ קצר. או כמו שקוראים לזה כאן, Power Nap. את זה לא צילמתי 🙂

אחה"צ נפרדתי מאיילה ומאיה שחוזרות לארץ ואני כבר מתגעגע אליהם ואל כל המשפחה והחברים בארץ.

בערב דני ואני יצאנו לארוחת ערב עם החבר היקר גדעון עמיחי.

3NY (2) (1280x720)

גדעון הזמין לנו מקום במסעדת Hillstone ואמר: "כאן יש את ההמבורגר הכי טעים שאכלתי אי פעם!".

אחרי כזאת המלצה, הזמנו כולם את ההמבורגר, ומה אני אגיד לכם, החיים מתחלקים ל-2 חלקים, לפני שאוכלים את ההמבורגר הזה ואחרי שאוכלים אותו.

3NY (1) (1280x720)

הורדנו חלק מהקלוריות בהליכה ברחובות ניו-יורק. מזג אויר נפלא, שמים בהירים ומראות מקסימים.

ב-Times Square יש את שלט הפרסומת היפה ביותר שראיתי מזה זמן רב. שלט שעומדים מולו המוני אנשים מחייכים שלוקחים חלק בפרסומת.

מדובר בקמפיין שנקרא Love Is On של Revlon.

מידי כמה דקות, על גבי השלט הענק מוצב וידאו של האנשים שעומדים מול השלט. ואז המצלמה מתקרבת לחלק מהאנשים ויש ספירה לאחור תוך כדי שכתוב על המסך "Kiss".

אנשים מתחבקים ומתנשקים וצופים בעצמם על גבי השלט ולאחר מכן גם באתר האינטרנט של הקמפיין.

3NY (3) (1280x720)

3NY (5) (1280x720)

3NY (4) (1280x720)

אהבתי.

להתראות בעדכון מחר 🙂

קישור לעדכון הבא במסע ההשקה.

נכתב בתאריך 29/4/2015 בשעה 7:49 מאת ליאור

לכל אחד מאיתנו יש כמה ימים מיוחדים שהוא נוצר לעצמו במשך השנים. עבורי הימים האלה הם יום החתונה שלי והימים בהם נולדו הילדים שלי.

היום הצטרף יום אחד נוסף לרשימה הזאת.

אחרי שלוש שנים של כתיבה ועריכה, היום השקתי את הספר באופן רשמי בארה"ב.

כל כך הרבה קרה ביום אחד…

זה התחיל ב-06:45 בבוקר בפילדלפיה. בקושי הספקתי להתעורר ומייד חייגו אלי לראיון בתוכנית רדיו. תוכנית בוקר בסגנון של טל ואביעד בפילדלפיה.

בין עדכוני תנועה למבזק ספורט, העלו אותי לשידור לדבר על הספר החדש ולאחל לי בהצלחה בהשקה.

זה נשמע נוצץ אבל בפועל זאת רק שיחת טלפון מבית המלון…

phone (887x515)

יצאתי במהירות לתחנת הרכבת בדרך חזרה לניו-יורק. משהו מעניין שרואים ברכבת – אין יותר כרטיסים מודפסים. כולם מציגים את הכרטיס על מסך הטלפון

הכרטיסן עובר וסורק את כל הטלפונים.

לייק.

20150428_073335 (1024x576)

הגעתי לניו-יורק, החלפתי בגדים ורצתי להרצאה ב-CIO Summit של Landmark. 500 CIOs מהארגונים הגדולים ביותר בארה"ב התכנסו במרכז Time Warner המדהים. כולם מעונבים, רציניים, מדברים על Agile ו-Cloud Computing.

CIO Summit 2015 presented by Landmark Ventures.

IMG_8028 (1024x683)

מסתבר שגם לאנשים מעונבים יש חלומות. היתה הרצאה נפלאה עם הרבה הזדמנויות שאולי יתפתחו לדברים מעניינים בעתיד.

20150428_122358 (1024x576)

משם החלטתי לקפוץ בחזרה לחנות Barns & Nobel בשדרה החמישית. אחרי ששלשום לא היה לי אומץ להגיד למוכרת שאני הסופר שעליו היא מדברת, הפעם אזרתי אומץ ואמרתי לה "את רואה את הספר הזה? אני כתבתי אותו!"

הרגשתי כמו ילד מתלהב ומלא גאווה ביצירת המופת שהוא צייר בפעוטון.

לשמחתי היא חייכה ואמרה "איזה יופי! אולי תחתום על הספרים שלך?"

אמרתי לה במבוכה "בשמחה אבל תסבירי לי מה אני צריך לעשות… זאת פעם ראשונה שלי"

הסבר קצר וחתמתי על הספרים.

IMG_8031 (683x1024)

אם מישהו היה אומר לי לפני כמה שנים שאעמוד במרכז Barns & Nobel בשדרה החמישית ואחתום על הספר שאני כתבתי הייתי אומר לו שילך לפסיכיאטר (ולא לפסיכולוג כי המצב דורש טיפול תרופתי!)

משם בחזרה למלון,  מקלחת קצרה, החלפת בגדים והופ לרכבת התחתית לדרום העיר למשרדים של Outbrain.

Outbrain זאת אחת מחברות האינטרנט והפרסום המצליחות ביותר בעולם. ויש להם משרדים מדליקים לא רחוק מ-Union Square.

רונן קוהלר שעליו כתבתי בספר הזמין אותי להרצאה והרגשתי גאווה להציג בניו-יורק לעובדי חברה שנולדה מתוך חלום של חבר'ה ישראלים מוכשרים.

IMG_8041 (1024x683)

היה פשוט נפלא!

IMG_8054 (1024x683) \

IMG_8047 (1024x683)

משם המשכתי לקראת האירוע הבא.

ראיתי בית קפה צרפתי נחמד אז ישבתי לשעה להכנות אחרונות לקראת האירוע הבא.

האירוע האחרון הוא האירוע אולי המרגש ביותר בכל מסע ההשקה – מסיבת ההשקה של הספר, אירוע שהפיקו בנדיבות רבה ארגון ה-IAC בניו-יורק.

אין לי מילים לתאר איזה ערב קסום ומרגש זה היה!

החברים מהוצאת הספרים Portfolio – Penguin באו לפרגן וגם הביאו 150 ספרים במתנה כדי שנחלק לכל אחד מהמשתתפים.

הקהל היה חם ואוהב.

IMG_20150428_200457 (1024x768)

IMG_8077 (1024x683)

ובסוף ההרצאה חתמתי על 150 ספרים!… איזה כיף.untitled-664 (1280x853)

תודה מכל הלב לרון דויטש, שרון עיני וכל הצוות הנפלא ב-IAC. אתם אלופים!

תוך כדי שכל זה קורה, ממשיכים להתפרסם Reviews, ראיונות וכתבות. אני כבר לא מצליח לעקוב אחרי כל מה שקורה אז הנה רק כמה דוגמאות:

מאמר באתר Pick The Brain

מעל 60 Reviews ב-Amazon (חפשו את ה-Review של אורי לוין אחד ממייסדי Waze. כמעט התעלפתי שקראתי). אם בא גם לכם לכתוב Review, זה ישמח אותי מאוד 🙂

סקירות של בלוגרים, כמו הסקירה הזאת שבה כתוב "Long story short — it's a fascinating book that reads like a fiction novel. "

וכמובן מאות אם לא אלפי תגובות בפייסבוק ובטוויטר. בא לי לחבק כל אחד מכם שכותב! תודה לכם.

את הערב סיימנו איילה ואני בהרמת כוסית אחרונה לפני שהיא ומאיה חוזרות מחר לישראל.IMG_20150428_225230 (1024x768)

אספי הקטן דיבר היום עם איילה ושאל אותה אם בניו-יורק גם יש סוכריות על מקל…

עכשיו אחרי 1 בלילה. אני מת מעייפות אבל הבטחתי לעדכן אתכם והבטחות צריך לקיים, נכון?

אז אני יושב כאן, במרכז Time Square וכותב.IMG_8088 (1024x683)

להתראות בעדכון מחר 🙂

קישור לעדכון הבא במסע ההשקה.