ארכיון קטגוריית: ‘Uncategorized’
לפני העדכון היומי, אזהרה. יש לי חולשה לאונ' קולומביה.
לפני שהתחלתי את לימודי הדוקטורט, החלום היה לעשות את הדוקטורט בקולומביה. אחרי שהבנתי שלא אוכל לקבל הכרה בתואר השני מהטכניון, הבנתי שזה יהיה חלום שלא מתגשם.
אני מאוהב בקמפוס ואפשר להגיד שגם מקנא קצת במי שלומד ומלמד שם…
אז לפני קולומביה, כך התחיל הבוקר.
ריצת בוקר בסנטרל פארק (להוריד את ההמבורגר של הערב הקודם). מאז שהתחלתי לרוץ אני מפנטז על ריצה בסנטרל פארק. זאת חוויה פשוט נפלאה. מזג אויר קריר בבוקר, הכל פורח ואלפי אנשים רצים בנוף מושלם.
כאשר סיימנו את הריצה, ראינו מולנו את חנות ה- Apple Store שצמודה לסנטרל פארק. לא נכנס לבדוק את ה-Apple Watch?
אז לא רק בדקנו, גם מדדנו את הגרסה שעשויה מזהב ועולה בסה"כ 12,000 דולר. שאלתי את הנציג מי המשוגע שקנה שעון אפל ב-12,000 דולר והוא אמר שספייק לי הגיע להתעניין.
לידיעת הדיאטנית שלי: ליד ה-Apple Store עצרנו לארוחת בוקר וראינו את הפנקייקים האלה. לא נאכל אותם? אז אכלנו!
את המשך היום הקדשתי לראיונות ומענה על שאלות של עיתונאים. זה כיף גדול לראות עיתונאים שקוראים את הספר וכותבים עשרות שאלות, חלקן מפילות אותי מהכיסא.
לקראת הצהריים הגענו לאוניברסיטת קולומביה.
ראל פוגל, סטודנט ישראלי מקסים שלומד תואר שני במדעים אירח אותנו לסיור בקמפוס.
הכל פורח, סטודנטים שוכבים על הדשא ונהנים משמש אביבית נעימה. הנה כמה תמונות.
עצרנו בקפיטריה. שאלתי אם יש דיאט קולה והמוכרת ענתה: "לא, אבל יש לנו קולה אורגאנית". קולה אורגאנית? האמריקאים האלה שיהיו בריאים.
ואז הגענו להרצאה בפני סטודנטים וחברי סגל. אני חייב להודות שזה היה הקהל ששאל את השאלות החכמות ביותר שנשאלתי מעולם. אנשים פשוט מבריקים.
ואז דיברתי קצת על החוצפה הישראלית. תוך כדי שכולם חייכו, סטודנט אחד מחא כפיים בעוצמה.
אז שאלתי אותו האם הוא ישראלי?
והוא ענה: "לא".
אז שאלתי אותו: "מותר לשאול מאיפה אתה?"
והוא ענה: "אני מאיראן. נולדתי בטהרן ועכשיו אני לומד כאן". והוא הוסיף ואמר: "ומי שיושב לידי זה החבר הכי טוב שלי, סשה מישראל!".
הקהל כולו מחא כפיים וזה היה רגע מרגש מאוד.
הוצאתי מהתיק את הספר שלי, כתבתי לו הקדשה והענקתי לו אותו במתנה.
אז תרשו לי להכיר לכם את מייסם, סטודנט איראני פשוט מקסים.
את הערב סיימנו בארוחת ערב אל מול השקיעה הנפלאה הזאת מברוקלין.
שבת שלום 🙂
לפני שאתאר לכם את אירועי היום, תרשו לי לחזור רגע לכמה רגעים מיוחדים אתמול.
מסיבת ההשקה של הספר בחסות ארגון ה-IAC היתה חוויה כל כך מיוחדת שאני חייב לשתף אתכם בכמה מהרגעים המיוחדים שהתרחשו שם.
בראש ובראשונה, אני מרגיש שיש לי מזל גדול שחוויתי את היום הזה עם איילה ומאיה שלי. הם, ביחד עם אורי ואספי הם האושר הגדול ביותר של חיי.
רוני דויטש המקסים שיזם את האירוע ופתח אותו ריגש את הקהל כאשר סיפר איך היכרנו. לפני שנתיים, כאשר חזרתי מ-TED בקליפורניה (כצופה), עצרתי בניו-יורק לכמה שעות עד טיסת ההמשך בחזרה לארץ.
כתבתי סטטוס בפייסבוק שאני במנהטן לכמה שעות וביקשתי המלצות מה לעשות.
את רוני לא הכרתי באופן אישי (מה שנקרא Weak Ties). הוא כתב לי "אם בא לך, אתה מוזמן לקפוץ למשרד שלי לארוחת בוקר". עניתי לו "בשמחה" ונסעתי למשרד שלו שהיה בבנין Bank of America עם נוף עוצר נשימה לכל מנהטן. אכלנו ארוחת בוקר טובה תוך כדי שהכרתי אדם מרתק ונפלא.
אתמול רוני אירח אותי לאירוע מרשים והכל בזכות פייסבוק והעוצמה של הקשרים החלשים שהיא חלק מרכזי מהסיבה שחכמת ההמונים עוצמתית כל כך ברשתות החברתיות.
לחתום על 150 ספרים זאת אחת ה"מטלות" הכי כיפיות שאפשר לדמיין!
זה היה אירוע קסום ומרגש, אחד המרגשים ביותר שחוויתי אי פעם. זכות גדולה.
תודה לרוני, שרון וכל הצוות הנפלא ב-IAC על האירוח הנפלא. תודה לנעמי הירשמן-נווה שצילמה את התמונות הנפלאות האלה. אם אתם מחפשים צלם באיזור ניו-יורק, אל תהססו לפנות אליה. הנה לינק לעמוד שלה בפייסבוק.
תובנה נוספת. ההרצאה אתמול באירוע הבכירים של פורום ה-CIOs הבהירה לי שוב שלא משנה כמה האנשים בכירים, כולם, אבל כולם, רוצים לשמוע סיפור מעניין. לא מצגות עמוסות במידע, לא נתונים משעממים. סיפורים!
ועכשיו לאירועי היום.
היום בבוקר הצטרף אלי למסע חברי הטוב דני דויטש לפרויקט חדש ונפלא עליו נספר לכם בקרוב.
ב-08:15 התייצבנו בבית קפה נחמד לארוחת בוקר שאירח ג'ף פולבר לכבוד השקת הספר. הגיעו כ-70 משתתפים שהתעניינו ושאלו שאלות מרתקות. לספר קוראים "אומנות ה-Crowdsourcing". אם יש מישהו בדרגת רב אומן, זהו ג'ף פולבר. אני אסיר תודה על נדיבות הלב שלו בתמיכה בספר החל מהשלבים הראשונים.
לאחר מכן הלכתי לפגישה לצילומים באיגוד הניהול האמריקאי.
נפגשתי עם מנהלת ההדרכה שלהם במשרדים שצופים לעבר Times Square. שאלתי אותה אם היא מעריכה את הנוף או שהיא כבר התרגלה אליו…
ולאחר מכן הצטלמתי לסרטון קצר שבו התבקשתי לספר על הספר ואיך חכמת ההמונים יכולה לסייע למנהלים ומנהיגים בעידן הדיגיטלי.
בצהריים, אחרי 4 ימים כמעט ללא שינה, ישנתי שנ"צ קצר. או כמו שקוראים לזה כאן, Power Nap. את זה לא צילמתי 🙂
אחה"צ נפרדתי מאיילה ומאיה שחוזרות לארץ ואני כבר מתגעגע אליהם ואל כל המשפחה והחברים בארץ.
בערב דני ואני יצאנו לארוחת ערב עם החבר היקר גדעון עמיחי.
גדעון הזמין לנו מקום במסעדת Hillstone ואמר: "כאן יש את ההמבורגר הכי טעים שאכלתי אי פעם!".
אחרי כזאת המלצה, הזמנו כולם את ההמבורגר, ומה אני אגיד לכם, החיים מתחלקים ל-2 חלקים, לפני שאוכלים את ההמבורגר הזה ואחרי שאוכלים אותו.
הורדנו חלק מהקלוריות בהליכה ברחובות ניו-יורק. מזג אויר נפלא, שמים בהירים ומראות מקסימים.
ב-Times Square יש את שלט הפרסומת היפה ביותר שראיתי מזה זמן רב. שלט שעומדים מולו המוני אנשים מחייכים שלוקחים חלק בפרסומת.
מדובר בקמפיין שנקרא Love Is On של Revlon.
מידי כמה דקות, על גבי השלט הענק מוצב וידאו של האנשים שעומדים מול השלט. ואז המצלמה מתקרבת לחלק מהאנשים ויש ספירה לאחור תוך כדי שכתוב על המסך "Kiss".
אנשים מתחבקים ומתנשקים וצופים בעצמם על גבי השלט ולאחר מכן גם באתר האינטרנט של הקמפיין.
אהבתי.
להתראות בעדכון מחר 🙂
לכל אחד מאיתנו יש כמה ימים מיוחדים שהוא נוצר לעצמו במשך השנים. עבורי הימים האלה הם יום החתונה שלי והימים בהם נולדו הילדים שלי.
היום הצטרף יום אחד נוסף לרשימה הזאת.
אחרי שלוש שנים של כתיבה ועריכה, היום השקתי את הספר באופן רשמי בארה"ב.
כל כך הרבה קרה ביום אחד…
זה התחיל ב-06:45 בבוקר בפילדלפיה. בקושי הספקתי להתעורר ומייד חייגו אלי לראיון בתוכנית רדיו. תוכנית בוקר בסגנון של טל ואביעד בפילדלפיה.
בין עדכוני תנועה למבזק ספורט, העלו אותי לשידור לדבר על הספר החדש ולאחל לי בהצלחה בהשקה.
זה נשמע נוצץ אבל בפועל זאת רק שיחת טלפון מבית המלון…
יצאתי במהירות לתחנת הרכבת בדרך חזרה לניו-יורק. משהו מעניין שרואים ברכבת – אין יותר כרטיסים מודפסים. כולם מציגים את הכרטיס על מסך הטלפון
הכרטיסן עובר וסורק את כל הטלפונים.
לייק.
הגעתי לניו-יורק, החלפתי בגדים ורצתי להרצאה ב-CIO Summit של Landmark. 500 CIOs מהארגונים הגדולים ביותר בארה"ב התכנסו במרכז Time Warner המדהים. כולם מעונבים, רציניים, מדברים על Agile ו-Cloud Computing.
מסתבר שגם לאנשים מעונבים יש חלומות. היתה הרצאה נפלאה עם הרבה הזדמנויות שאולי יתפתחו לדברים מעניינים בעתיד.
משם החלטתי לקפוץ בחזרה לחנות Barns & Nobel בשדרה החמישית. אחרי ששלשום לא היה לי אומץ להגיד למוכרת שאני הסופר שעליו היא מדברת, הפעם אזרתי אומץ ואמרתי לה "את רואה את הספר הזה? אני כתבתי אותו!"
הרגשתי כמו ילד מתלהב ומלא גאווה ביצירת המופת שהוא צייר בפעוטון.
לשמחתי היא חייכה ואמרה "איזה יופי! אולי תחתום על הספרים שלך?"
אמרתי לה במבוכה "בשמחה אבל תסבירי לי מה אני צריך לעשות… זאת פעם ראשונה שלי"
הסבר קצר וחתמתי על הספרים.
אם מישהו היה אומר לי לפני כמה שנים שאעמוד במרכז Barns & Nobel בשדרה החמישית ואחתום על הספר שאני כתבתי הייתי אומר לו שילך לפסיכיאטר (ולא לפסיכולוג כי המצב דורש טיפול תרופתי!)
משם בחזרה למלון, מקלחת קצרה, החלפת בגדים והופ לרכבת התחתית לדרום העיר למשרדים של Outbrain.
Outbrain זאת אחת מחברות האינטרנט והפרסום המצליחות ביותר בעולם. ויש להם משרדים מדליקים לא רחוק מ-Union Square.
רונן קוהלר שעליו כתבתי בספר הזמין אותי להרצאה והרגשתי גאווה להציג בניו-יורק לעובדי חברה שנולדה מתוך חלום של חבר'ה ישראלים מוכשרים.
היה פשוט נפלא!
משם המשכתי לקראת האירוע הבא.
ראיתי בית קפה צרפתי נחמד אז ישבתי לשעה להכנות אחרונות לקראת האירוע הבא.
האירוע האחרון הוא האירוע אולי המרגש ביותר בכל מסע ההשקה – מסיבת ההשקה של הספר, אירוע שהפיקו בנדיבות רבה ארגון ה-IAC בניו-יורק.
אין לי מילים לתאר איזה ערב קסום ומרגש זה היה!
החברים מהוצאת הספרים Portfolio – Penguin באו לפרגן וגם הביאו 150 ספרים במתנה כדי שנחלק לכל אחד מהמשתתפים.
הקהל היה חם ואוהב.
ובסוף ההרצאה חתמתי על 150 ספרים!… איזה כיף.
תודה מכל הלב לרון דויטש, שרון עיני וכל הצוות הנפלא ב-IAC. אתם אלופים!
תוך כדי שכל זה קורה, ממשיכים להתפרסם Reviews, ראיונות וכתבות. אני כבר לא מצליח לעקוב אחרי כל מה שקורה אז הנה רק כמה דוגמאות:
מעל 60 Reviews ב-Amazon (חפשו את ה-Review של אורי לוין אחד ממייסדי Waze. כמעט התעלפתי שקראתי). אם בא גם לכם לכתוב Review, זה ישמח אותי מאוד 🙂
סקירות של בלוגרים, כמו הסקירה הזאת שבה כתוב "Long story short — it's a fascinating book that reads like a fiction novel. "
וכמובן מאות אם לא אלפי תגובות בפייסבוק ובטוויטר. בא לי לחבק כל אחד מכם שכותב! תודה לכם.
את הערב סיימנו איילה ואני בהרמת כוסית אחרונה לפני שהיא ומאיה חוזרות מחר לישראל.
אספי הקטן דיבר היום עם איילה ושאל אותה אם בניו-יורק גם יש סוכריות על מקל…
עכשיו אחרי 1 בלילה. אני מת מעייפות אבל הבטחתי לעדכן אתכם והבטחות צריך לקיים, נכון?
אז אני יושב כאן, במרכז Time Square וכותב.
להתראות בעדכון מחר 🙂
היום החל המסע להשקת הספר בפילדלפיה.
אבל רגע לפני שאשתף אתכם בכל מה שעבר עלי היום (וזה לא מעט), סיפור קטן שקרה אתמול.
אני נכנס לחנות הספרים Barnes & Nobel בשדרה החמישית, ניגש למוכר ושואל בנימוס "האם הגיע לכם הספר Mindsharing?".
המוכר מחפש במחשב, מחייך ועונה:
"Is this from the author Lior Zoref?"
אני עונה "כן".
אז הוא אומר "בוודאי. זה מגיע אלינו למדפים בעוד יומיים, בדיוק כשאר הספר יוצא לאור".
רציתי להגיד לו בהתלהבות "זה הספר שלי!!! שומע? שלי!…" אבל התביישתי. הסתובבתי ויצאתי.
אחזור עוד יומיים… ובטח גם אז לא יהיה לי אומץ להגיד לו "זה שלי".
בערב איילה ואני עוד הספקנו לראות את ההצגה הקורעת מצחוק Something Rotten ונכנסתי לישון בסביבות חצות.
אבל עם כל האדרנלין בגוף, התעוררתי כבר ב-01:30 והתהפכתי במיטה עד 03:00 ואז החלטתי שלישון אני לא אצליח בלילה הזה.
אז יצאתי לתפוס מונית לתחנת הרכב.
למי ששואל את עצמו מה קורה ב-Times Square ב-03:30 לפנות בוקר, אז הנה התמונה. לא קורה כלום. חוץ מישראלי אחד מתלהב שלא מצליח להירדם.
04:40 ואני כבר על הרכבת בדרך לפילדלפיה.
אני מגיע בזריחה וליד המלון מנוסס בגאווה דגל ישראל.
על המעלית מופיע משפט חכם של בנג'מין פרנקלין.
התארגנות קצרה במלון, הליכה קצרה ואני מגיע לקונסוליה הישראלית של פילדלפיה שאירחה אותי ליום עמוס.
הבוקר נפתח בהרצאה לבכירים בארגונים מובילים בפילדלפיה לשיחה על חכמת המונים ושיווק.
תמונה מרגשת מאחורי…
לאחר מכן יש לי חצי שעה חופשית ואורן בן יוסף לוקח אותי לסיבוב קצר על המדרגות בהם צולמה סצנת הסיום המפורסמת בסרט רוקי ומצלם את התמונה שכל מי שמגיע למקום חייב לצלם.
משם אנחנו נוסעים לביה"ס במנהל עסקים באונ' טמפל להרצאה בפני סטודנטים.
אני מתרגש לראות את השלט שהכינו בכניסה והאדרנלין חוזר לזרימה מלאה.
אולם מלא בכ-300 סטודנטים סקרנים שבאו לשמוע את ההרצאה ושאלו שאלות נפלאות. איזה חוויה נפלאה.
בסוף הדיקן שואל מי רוצה להצטרף אליו ואלי לארוחת צהריים. 2 סטודנטים ראשונים מרימים יד ואנחנו צועדים לעבר מסעדת הסגל.
משם אני ממשיך לראיון רדיו עם Birtan Collier מ-WRDV-FM. חשבתי שאני מגיע לתחנת רדיו ומסתבר שהיא מקליטה את כל התוכניות שהיא מנחה מהבית שלה. היא התכוננה כמו שצריך והכינה 30 שאלות מעמיקות על הספר. הספקנו לעבור רק על חצי מהשאלות והיתה שיחה פשוט מרתקת.
בסוף הראיון היא אמרה שהיא כל כך נהנתה שהיא חייבת להראות לי קצת את העיר. יצאנו מהבית שלה לכיוון הבנין שבו נעשתה הכרזת העצמאות של ארה"ב. מה אני אגיד לכם, זאת הפעם הראשונה שלי בפילדלפיה והיא עיר יפהפיה. במיוחד עכשיו באביב שמזג האויר נפלא והכל פורח.
משם אני ממשיך למשרד יחסי הציבור Ceisler Media & Issue Advocacy לאירוע בלוגרים ועיתונאים.
כל אחד מהם קיבל עותק של הספר באדיבות הוצאת הספרים וניהלנו שיחה מרתקת על הקשר בין חכמת ההמונים לפוליטיקה, ממשל ופתרון סכסוכים.
חזרה למלון, מקלחת קצרה וארוחת ערב קסומה עם אלעד שטרומאיר סגן הקונסול הכללי ובן הזוג שלו אורן בן יוסף שהתחתנו לא מזמן בחתונה נפלאה שערך ראש עריית פילדלפיה.
זהו.
איזה יום נפלא.
מחר בבוקר, אחרי ראיון רדיו נוסף, אני חוזר לניו-יורק. מחר ההשקה הרשמית של הספר. יש 2 הרצאות גדולות ומסיבת השקה לספר.
כמו שאתם רואים, למרות העייפות, אני אשתדל כמעט כל יום לכתוב ולספר לכם מה עובר עלי.
חשבתי שאצליח לעשות את זה בעברית ובאנגלית אבל אני לא מספיק. אם יש מישהו עם אנגלית שפת אם שמוכן לעזור ולתרגם את הטקסטים לאנגלית מידי יום, שיפנה אלי ואני אהיה אסיר תודה לנצח 🙂
תודה לכולם על התגובות שלכם. אני קורא את כל התגובות! אמנם אני לא מספיק להגיב אבל דעו לכם שאני מרגיש שרבים מכם מלווים אותי כאן ונותנים לי המון אנרגיה.
ד"ש חם מפילדלפיה.
ליאור
אם יש משהו אחד שלמדתי ב-14 השנים בהם הייתי במיקרוסופט זה שהשקה צריך לתכנן.
עכשיו הניסיון שצברתי בתכנון אין ספור השקות וביקורים של בכירי החברה בא לעזרתי.
אבל הפעם לא נעזרתי בצוות גדול של עובדי מיקרוסופט. הפעם נוצר סביבי צוות שונה לחלוטין. המונים שמקיפים אותי מכל עבר. בבלוג, בפייסבוק בטוויטר ובכל מקום.
את רובכם אני מכיר היכרות קטנה אם בכלל. אבל ביחד אתם חכמים יותר מכל מי שאני מכיר ובוודאי שיותר ממני.
לכן החלטתי שאני חייב להשקיע את הזמן כדי לשתף אתכם בכל מה שעובר עלי. לתת לכם להרגיש הכי קרובים שיש תוך כדי שאני לא שוכח לרגע שאני כאן קודם כל בזכותכם.
ההשקה הרשמית של הספר בארה"ב נקבעה ליום שלישי ה-28 באפריל (אחרי שבועות ארוכים שבהם ניסינו למצוא תקופה שבה כדאי להשיק ספר, אין חג בארה"ב, אין חג בישראל, מזג האויר בסדר וכו').
אבל בימים האחרונים התחלתי לקבל תמונות של הספר מופיע במקומות רבים על פני הגלובוס.
בהונג-קונוג (פלי הנמר)
בסינגפור (אבישי פריז)
ובמקומות נוספים ברחבי העולם.
כולם כותבים לי בהתרגשות שהם רואים את הספר ואני רק מדמיין את הפעם הראשונה שאכנס לחנות ספרים ואראה אותו על המדף…
בערב יום העצמאות הפתענו את מאיה וסיפרנו לה שהיא מצטרפת אלינו לניו-יורק.
מאיה שלנו עוד מעט בת 12 וחשבנו שזה יהיה נפלא אם היא תצטרף אלי ואל איילה זוגתי לתחילת המסע.
הגענו לשדה התופעה מלאי התרגשות.
הטיסה עברה מצוין, טפו טפו.
רגע לפני שמתחילה השקת הספר באנגלית, הספרתי תוך כדי הטיסה לאשר את כל התיקונים בעריכה הלשונית של המהדורה העברית שתצא לאור לקראת הקיץ.
כדור שינה והופ – ישנתי כמה שעות.
לאחר מכן צפיתי בסרט המצוין והמומלץ Nightcrawler. סרט חזק. ממליץ בחום.
הספקתי גם לקרוא. חדי העין יוכלו לשים לב לספר שנמצא לידי. מדובר בספרה החדש של אמאנדה פאלמר – The Art of Asking.
ספר מרתק שמתאר את סיפור חייה של הרוקיסטית הכי קולית שאני מכיר שביססה את ההצלחה שלה בקשת עזרה מההמונים שמסביבה באמצעות הרשתות החברתיות.
גם אני מצאתי את עצמי בימים האחרונים מקבל עזרה מהמון אנשים שפונים אלי ביוזמתם ומציעים לסייע.
כך לדוגמא יום לפני הטיסה, תוך כדי האריזות, מישהו מצלצל בפעמון. אני פותח ומגלה שליחות עם שלושה קרטונים מלאים בגלויות צבעוניות וחוברות מודפסות עם 2 פרקים מתוך הספר. הפתעה ששלח לי אריק סופר המקסים מ-HP-Indigo.
סידרו לי רכב לחלק מהמקומות אליהם אגיע, קיבלתי הזמנות מפתיעות לארוחות ערב מעניינות ועוד.
תימור גורון חבר טוב ושכן יקר בא להגיד בהצלחה עם בקבוק יין Shor 🙂
הגענו לניו-יורק יומיים לפני ההשקה. אנחנו מבלים ביחד וכאשר אני אהיה עסוק באירועים שקשורים לספר, איילה ומאיה יבלו זמן איכות של אמא ובת.
טיול בת מצווש בעיר הגדולה.
מאה שאלה אותנו נוכל לבקש שידליקו את האורות בטיימס סקוור כשאנחנו מגיעים…
התחלנו את הבוקר באורות הבוקר הטובה ביותר בניו-יורק ב-Sarabeth's ליד סנטרל פארק.
המשכנו לטיול אופנים במזג בסנטרל פארק במזג אויר פשוט מושלם.
המטרה: למצוא סנאי. בעצם כל מטרית הטיול מבחינתה היתה לראות סנאי!
מצאנו אותו ואפשר היה להירגע ולהמשיך לטייל.
מאיה איילה ואני נהנים בצורה בלתי רגילה. איזה בת מהממת יש לי, טפו טפו.
אח"כ המשכנו להארלם (כן, הארלם) לצפות במקהלת גוספל בכנסיית Greater Fefuge Temple. חוויה מומלצת ומדהימה. על הבמה עשרות זמרים, תזמורת עם תופים, גיטרה חשמלית ו-2 פסנתרים.
Did I hear an Amen ? הללויה!
וכמובן אי אפשר בלי טיימס קסוור. מאיה גילתה שלא צריך להדליק את האורות במיוחד.
עד כאן ה-"חימום".
מחר מתחילים אירועי ההשקה ביום עמוס במיוחד בפילדלפיה עם 3 הרצאות, 2 פגישות וראיון רדיו.
שולח ד"ש חם ונשיקות לכולם.
לקראת השקת הספר שלי בארה"ב בעוד שבוע, אני אשמח להזמין אתכם לקחת חלק באירועי ההשקה.
מעל 30 הרצאות, פגישות, ראיונות ובסוף גם הוזמנתי לביקור בבית הלבן.
ברוח חכמת ההמונים, אשמח לקבל פידבק ורעיונות איך אפשר להפוך את ההשקה למעניינת יותר.
בקרוב אשתף כאן חוויות תוך כדי ההשקה 🙂
08:30-10:00 Breakfast at the Israeli consulate with marketing and media professionals
12:00-13:00 Fox Business School, Temple University – Lecture
13:00-14:00 Fox Business School, Temple University – Lunch with faculty
16:00-16:30 Radio interview at WRDV-FM – "I Hear America Talking" by Birtan Collier
17:30-19:00 Bloggers and journalists round table – Ceisler Media & Issue Advocacy
I'm looking for someone to join me during this full-day in Phyladelphia helping taking pictures and videos. If you're interested – let me know.
06:30-06:45 Radio interview at WNPV-AM – "AM Edition" with Darryl Berger and Joe LeCompt
07:00-08:30 Train to New York
10:00-10:30 Landmark CIO Summit – Lecture at the Time Warner Center – Event Link
19:30-21:00 Book launch party hosted by IAC NY at WeWork Soho – Registration Link
April 29 – New York
08:15-10:00 Breakfast event hosted by Jeff Pulver at The Little Beet – Registration Link
12:30-14:30 American Management Association (AMA) – Lunch
14:30-16:00 American Management Association (AMA) – Video recording
Looking for hotel / airbnb / other recommendations starting April 29th until May 3rd
April 30 – New York
12:00-14:00 Columbia University – Lunch with faculty
14:30-16:00 Columbia University – Lecture – Registration link
19:00-20:00 singleplatform.com – Lecture (Battery Park)
May 1 – New York
13:00-14:30 Israeli Consulate Event – Lecture
I still have time for a few additional engagements in NY. Let me know if you have other ideas.
May 2 – New York
(Launching a new secret and very exciting project!)
09:00-12:00 Jeff Pulver Video Recording.
012:00-18:00 Additioanl recordings
I'm looking for a professional film crew member for this day
11:00-14:00 Train to Boston (someone wants to join me on the train?)
17:30-18:30 Private meeting (Newton)
18:30-20:00 Private dinner (Newton)
20:00-21:30 Book launch party hosted by IAC Boston – Registration link
May 4 – Boston
09:00-11:00 TripAdvisor – Lecture
12:00-17:00 MIT Media Lab – tour and meetings
17:00-18:00 MIT Media Lab – Lecture hosted by MISTI
19:00-21:00 Cambridge Innovation Center – Lecture at the Boston CIC – Registration link
May 5 – Travel
12:00-16:00 Flight from Boston to SFO
10:00-11:00 AirBNB – Lecture (tentative)
12:30-13:30 Book launch event – Lecture at WeWork Golden Gate
16:30-18:00 Bloggers round-table at WeWork Golden Gate Looking for names and email addresses of tech bloggers and journalists in SF area. If you know any, please let me know
(I'll be joined by Doug Abrams, Lara Love Hardin and Ori Eizen during that day)
12:30-14:00 Authors @ Google talk (Mountain View) – Lecture
16:00-17:00 LinkedIn (Mountain View) – Lecture
19:00-21:00 Book launch event at the JCC (Palo Alto) – Lecture – Registration Link
May 8 – Bay Area
Morning Video recording with Ori Eisen
TBD Radio interview – NPR – Tech Nation with Dr. Moira Gunn (San Fransisco)
19:00-21:00 Stanford – Lecture
May 9 – Bay Area
TBD Another talk – tentative
21:00-22:30 Pleasanton, Chabad of the Tri-Valley – Lecture – Registration link
May 10 – Travel
08:36-16:45 Flight from SFO to Washington DC
Israeli Embbasy Event – tentative
I still have time for additional engagemnets in Washington DC. Let me know if you have any ideas.
May 12 – Washington DC
10:00-11:00 The White House (Yes, this is the grand finale)
18:39-16:20 Flight back to Tel-Aviv
One last thing – I'm looking for a high quality small video camera with an option to add an external microphone. If you have one to loan me for the launch tour, I'll be greatfull.
אני זקוק לעזרתכם לקראת הרצאה מאוד מרגשת. אבל לפני זה סיפור.
לפני מס' שבועות קיבלתי שיחה מרגשת מהטכניון.
ביקשו לבדוק אם אסכים להעביר הרצאה בטקס הבוגרים המצטיינים בפקולטה למדעי המחשב.
הסכמתי בשמחה.
כעבור מס' ימים קיבלתי מייל מדיקן הפקולטה למדעי המחשב. ביקשתי את אישורו לשתף אתכם בתוכן חלק מההתכתבות אז הנה זה לפניכם:
שלום ליאור,שמחתי מאוד לשמוע שהסכמת להרצות בפני הסטודנטים המצטיינים שלנו ומשפחותיהם בטקס המצטיינים השנתי שלנו.הטקס ייערך ב-7 ביולי אחה"צ. הקהל הוא סטודנטים מצטיינים ומשפחותיהם.שוב תודה רבה!כל טוב,עירד יבנהדיקן הפקולטה למדעי המחשב |
זאת התשובה ששלחתי:
שלום פרופ' יבנה וכל המכותבים,כבוגר גאה של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון (בימי בניין פישבך), אני נרגש מאוד על ההזמנה.ע"מ שתבינו כמה אני נרגש, תרשו לי לספר לכם סיפור קצר:לפני שנים רבות, כשהייתי תלמיד תיכון חנון שמתעניין רק במחשבים, חלמתי שיבוא יום ואלמד מדעי המחשב בטכניון. באותה תקופה היה לי מורה שהיה בעצמו סטודנט בטכניון. יום אחד אזרתי אומץ, הרמתי יד, ושאלתי אותו: "המורה, מה אני צריך לעשות כדי שיבוא יום ואלמד בטכניון?". זה מה שהוא ענה מול כל התלמידים בכיתה: "עזוב, אין לך סיכוי. זה לא בשבילך".לא וויתרתי על החלום, השקעתי בלימודים וכעבור מס' שנים, הגשתי מועמדות להתקבל ללימודים. כמו שאתם יודעים, בבקשת הלימודים, צריך למלא עדיפות ראשונה ועדיפות שנייה לפקולטה. אני מילאתי רק את העדיפות הראשונה. היה ברור לי שאין שום דבר אחר שאני רוצה ללמוד. רק מדעי המחשב ורק טכניון.כשסיימתי את הלימודים בהצטיינות, נזכרתי במורה ההוא שאמר לי שאין לי סיכוי. נזכרתי בו שוב כאשר הוזמנתי להרצות ב-TED ואני נזכר בו גם עכשיו אחרי קבלת המייל הזה.מעבר לחכמת ההמונים, אם יש מסר אחד נוסף שאנסה להעביר לסטודנטים הבוגרים זה שאין גבול לחלומות שהם יכולים לחלום ולהגשים.סליחה על המייל הארוך 🙂תודה מכל הלב,ליאור |
אני לא טיפוס רגשן מידי, אבל המחשבה על סגירת המעגל בטכניון גרמה לדמעות לזלוג. פתאום חזרתי להיות ילד חסר בטחון שחולם ללמוד בטכניון.
אני רוצה לשתף אתכם במבנה הראשוני של ההרצאה ובמסר העיקרי שחשבתי להעביר. ברוח חכמת ההמונים, אשמח לשמוע את דעתכם.
אז מה אני מתכנן לעשות בהרצאה?
לספר שלושה סיפורים. זה הכל.
נשמע לכם מוכר?… הרעיון מבוסס על הרצאה המפורסמת של סטיב ג'ובס לבוגרי סטנפורד.
הסיפור הראשון יהיה מבוסס על מה שכתבתי במייל שקראתם. החלום שלי כנער ללמוד בטכניון והמורה חשב שאין לי סיכוי. במשך שנים רבות התביישתי במה שהמורה אמר לי ולא דיברתי על זה עם אף אחד. למרות המורה (ולא בגלל) התמודדתי עם הפחד, למדתי, התקבלתי וסיימתי בהצטיינות.
למדתי שיש בי נחישות שלא הכרתי קודם לכן. נחישות שמובילה להשקעה ללא גבולות.
הסיפור השני הוא על תקופת הלימודים בטכניון. באותה תקופה הייתי בשיא ימי כחנון. העברתי את ימי בתקווה שיום יבוא וסטודנטית יפה תציל אותי. אבל לצערי פחות התחברתי לסטודנטיות למחשבים. אז התחלתי ללכת למסיבות בפקולטה לארכיטקטורה. אמרו ששם יש בחורות יפות. מצאתי את עצמי לבד באינספור מסיבות. נו טוב, לא ממש לבד, החזקתי בקבוק בירה. מה לא ניסיתי. ריקודי שנות ה-70, שנות ה-80, סלסה וקפוארה.
אחרי שנים רבות של אכזבה וכאבי רגליים, הבנתי שנחישות לא מספיקה. הבנתי שאני צריך עזרה חיצונית. הלכתי לטיפול. כעבור כמה חודשים צברתי ביטחון עצמי והתחלתי להכיר בחורות.
למדתי שנחישות זה דבר חשוב, אבל לפעמים זה לא מספיק וכדאי לבקש עזרה מקצועית.
הסיפור השלישי הוא על החלום להרצות ב-TED. רבים מכם מכירים את הסיפור אז לא אחזור עליו שוב.
רק אסכם אותו ואגיד שלמדתי שלפעמים נחישות ובקשת עזרה זה לא מספיק. למדתי איזה עוצמה יש בחכמת ההמונים שפתאום הפכה מנושא שאני חוקר באקדמיה, לכוח עצום שיכול לעזור לי ולכל אחד להגשים את החלומות שלו.
למדתי שבכל אתגר אני יכול לבחור בין כמה דרכי התמודדות – התמודדות אישית, בקשת עזרה מחבר או איש מקצוע, וברמה הגבוהה ביותר – לעשות שימוש בחכמת ההמונים.
תובנה אחרונה:
אני זוכר שסיימתי את הלימודים בטכניון וחשבתי שזהו. יש לי תעודה מכובדת. עכשיו כולם יאמינו בי סוף סוף!…
אז חשבתי.
כמעט בכל פעם ששאפתי להישגים משמעותיים נתקלתי בקולגות או בחברים שאמרו לי שאני משוגע. זוכרים איך יוסי אמר לי: "הסיכוי שלך לזכות בלוטו גדול יותר מהסיכוי להרצות ב-TED"?
וזה בעצם מה שאני רוצה להגיד. ככל שתשאפו גבוה יותר, כך יותר אנשים יגידו לכם שאתם משוגעים.
אז תרשו לי לאחל לכם דבר אחד – אל תוותרו. תהיו משוגעים!
[בסוף אקרין את הסרט הזה]
עד כאן הטיוטא הראשונה. תודה לדן פרידמן שבזכותו הגעתי למבנה הזה של ההרצאה.
מה דעתכם?
יש לכם רעיונות איך אפשר לשפר אותה?
רעיונות איך להעביר את המסר בעוצמה גדולה יותר?
ממתין לקרוא את הרעיונות שלכם. אפשר גם בתגובה לסטטוס הזה בפייסבוק.
תודה רבה.
אתמול בערב הגענו ללונג ביץ', קליפורניה.
קיבל אותנו המארח שלנו ב-TED, מארק סילבסטר, שמשתתף בכנס ב-17 (!) השנים האחרונות.
תוך כדי שיחה איתו פקיד הקבלה נתן לנו מפתח לחדר מדהים במלון (Hyatt Regency Long Beach):
וזה הנוף שצופה מהחלון…
קמתי ב-5 בבוקר עם כל כך אדרנלין בגוף שלא אפשר לי לחזור לישון.
ואז בבוקר, הגענו למרכז הכנסים היפהפה שבו מתקיים TED:
בהרשמה קיבלתי תג תוך כדי שאני עדיין מתקשה להאמין שכתוב עליו Speaker
בהרשמה קיבלתי תיק ענק מלא במתנות. בין היתר יש בו Streamer לטלוויזיה, משקפי שמש, מעיל, רמקולים אלחוטיים ועוד…
בתוך התיק היתה גם חוברת עם מידע כל המרצים בתוכה הדף הזה:
מייד בסוף ההרשמה, קיבלה את פנינו מישהי שליוותה אותנו לסיור במרכז הכנסים.
כאשר נכנסנו למרכז הכנסים, קיבל את פנינו השלט הענק הזה:
קיבלנו סיור באזור שמאחורי הקלעים וראינו לראשונה את אולם ההרצאות. מה יש להגיד, זאת הבמה המדהימה ביותר שראיתי בימי חיי:
תוך כדי הסיור מאחורי הקלעים, כל אחד מאנשי ההפקה התפעל מכך שיהיה שור בהרצאה… פתאום ראינו שטיח מגולגל ועליו כתוב OX…. כן כן, יש שטיח מיוחד שההפקה הכינה לשור…
אז חיברו אותי למיקרפון וקיימתי חזרה גנרלית ראשונה (מתוך שתיים מתוכננות) על הבמה תוך כדי הצגת אנימציה מרשימה שקוראת לי לעלות על הבמה
עליתי על הבמה:
והעברתי את ההרצאה
מה אני אגיד לכם… ההרגשה פשוט מדהימה.
בשורה הראשונה ישבה מישהי שאני לא מכיר וחייכה לאורך כל ההרצאה. בערב פגשתי אותה והיא הציגה את עצמה: מנכ"לית DARPA, זרוע המו"פ של משרד ההגנה האמריקאי…
בסוף ההרצאה נגשה אלי המאמנת של כל המרצים כאן, ג'ינה בארט, כדי לתת לי כמה עצות אחרונות לשיפור ההרצאה
לפני שנפרדנו היא חייכה, הסתכלה לי בעיניים ואמרה "שיהיה לך ברור שהחיים שלך הולכים להשתנות בעקבות ההרצאה שלך…."
מייד אחרי החזרה, נפגשתי עם עיתונאי מה-New Yorker שביקש לראיין אותי:
בסוף הראיון הספקתי לקחת 2 ביסים מארוחת הצהריים ורצתי למפגש תדרוך של כל המרצים:
המסר העיקרי – ליהנות על הבמה!
בסוף המפגש הצטלמנו לתמונה קבוצתית של כל המרצים…
לאחר מכן היתה לי דקה לנשום אז יצאתי לקחת כוס קפה. מסתבר שכל אחד מהאנשים שמגישים את הקפה הוא בריסה בין הטובים בעולם שנבחרו בקפידה מכל רחבי העולם להכין קפה.
הבחור הזה הגיע במיוחד ממקסיקו…
תוך כדי שתיית הקפה נתקלתי בג'יל בולט שהעבירה את אחת מההרצאות הפופולאריות ביותר בטד. דיברנו על הקשר בין ההרצאה שלה להרצאה שלי (כיצד חכמת ההמונים מאפשרת לנו "לשדרג" את המוח כאשר אנחנו חושבים) ואז היא סיפרה לי על החלום הבא שלה תוך כדי שהיא מאחלת לי בהצלחה.
המשכנו לסדרה של הרצאות קצרות שהעבירו ה-TED Fellows. חלקם היו מעוררות השראה והשאירו אם כולנו עם פה פעור:
משם המשכנו לארוחת ערב וקבלת פנים חגיגית לכל המרצים.
בתור לשתייה נתקלתי באל גור שהיה במצב רוח מבדר למדי והציע לי לעלות לבמה רגוע תוך כדי שאני מדמיין שמיליוני אנשים צופים בהרצאה שלי בכל רחבי העולם…
אחרי ארוחת הערב המשכנו לנשף הפתיחה של טד ורקדנו לצלילי להקה הודית שהצליחה לגרום לקהל להרגיש שמוסיקה הודית ו-U2 זה כמעט אותו הדבר…
חזרנו למלון תוך כדי שמחכה לנו מתנה נוספת. תרמוסטט אנרגיה מדהים שנקרא nest שאמור להביא לחסכון משמעותי באנרגיה הביתית:
ולמרות שחזרתי הרוס מעייפות, אני מרגשי שאני חייב לשתף אתכם בחוויות שעוברות עלי.
בעיקר בגלל שאני כאן בזכותכם.
אני קורא את התגובות שלכם לסטטוסים שאני מפרסם ואין לכם מושג כמה אנרגיה הם נותנים לי.
אמנם אין לי זמן להגיב אבל דעו לכם שאני קורא הכל וברור לי שרבים מכם חווים איתי את החוויה המדהימה הזאת.
עד כאן מהיום הראשון שלי בטד. יש עוד 3 ימים מלאים לפני (ההרצאה שלי ביום רביעי בצהריים שזה בערך 1 בלילה בין רביעי לחמישי אם אני לא טועה).
תודה לכולכם. תמשיכו להגיב ולוות אותי בחלום הזה שהפך פתאום למציאות.
תודה.
עוד שבועיים (לינק).
אני מתרגש.
מאוד.
ההרצאה מוכנה ועשיתי כבר עשרות חזרות (כולל החזרה הזאת שצולמה בוידאו).
תהליך יצירת ההרצאה היה מרתק ומפתיע.
זה התחיל בחשיבה על מבנה המצגת, חיפוש סיפורים מעוררי השראה על שימוש בחכמת ההמונים, קבלת רעיונות יצירתיים להעביר את המסרים (כמו השור, ציטטות ועוד), הגהות לשוניות באמצעות ויקיפדיה, עריכת וידאו עם ההמון, השתתפות בחזרה גנרלית ועוד.
אור שגיא בן ה-16 יצר תרשים שמציג את כל השלבים בתהליך לפי שבועות. זאת התמונה הגדולה:
הנה לינק להורדה ברזולוציה גבוהה.
אמנם מדובר בתהליך מורכב אשר דרש לא מעט זמן, אבל זה היה שווה כל רגע. בזכות התהליך הכרתי אנשים מרתקים, קיבלתי רעיונות מדהימים ולפי הפידבקים שלכם, המצגת (טפו טפו) מצוינת. תודה!
עוד שבועיים אני הולך להגשים את החלום שלי.
ואז, כאשר אשתדל להיות הכי טוב שאני יכול להיות, לקראת סוף המצגת, אגיד את המשפט הזה שמסכם את המסע שאני עובר כאן בצורה הטובה ביותר:
“Dreams are what guide us and what help us to become the best thing that we could be. Dreams are what make us who we are” Sir. Ken Robinson.
כמו שאתם יודעים, הדרך שלי ל-TED התחילה באודישן בסגנון כוכב נולד.
זאת היתה הפעם הראשונה שמנהלי TED החליטו לעשות אודישנים.
האודישנים היו מדהימים ותרמו הרבה לכנס הקרוב (עוד 3 שבועות שאלוהים יעזור לי).
בשנה הבאה יערכו 14 אודישנים ב-6 מדינות!
חלק גדול מ-TED 2013 אשר יתקיים בעוד שנה, יבנה באמצעות Crowd Sourcing.
הנה לינק ל-TED 2013 (הפתיעו אותי עם תמונה שלי בדף הבית) וזה הלינק למידע על האודישנים.
אשמח לעזור לכל מי שמתכנן להגיש מועמדות. תעדכנו אותי אם אתם בעניין (אחרי טד הקרוב אם אפשר)










































































