ד"ר ליאור צורף | האתר הרשמי

אתמול שודרה באולפן שישי כתבה על חכמת ההמונים שבה לקחתי חלק פעיל.

תוכלו לראות אותה כאן (לינק).

אני מוקף בתגובות מפרגנות וזה כיף גדול, אז אתחיל בתודות למפרגנים.

עושה רושם שהכתבה יצרה סקרנות רבה להכיר וללמוד את התחום והעלתה שאלות רבות שקשה לתת להם תשובה באייטם טלוויזיוני קצר.

אני חוקר את התחום במסגרת לימודי הדוקטורט ועוסק בו לא מעט. לכן החלטתי לרכז כאן חלק מהשאלות והנושאים שעלו בדיונים שונים ולהסביר בצורה יותר מעמיקה. .

האם חיפוש רעיון אחד יצירתי זאת חכמת המונים?

המושג חכמת המונים נטבע בספר "חכמת ההמונים" ע"י ג'יימס סורוביצקי בשנת 2005. הטענה בספר היתה שקבוצה גדולה של אנשים לא מומחים יכולה לייצר תובנה חכמה לא פחות מאשר מומחים. ההתמקדות היתה בתובנה קולקטיבית, כלומר שקלול אוסף הדעות של ההמון. במקרה שבו יש שאלה מספרית (כמו השור) אז התשובה היא הממוצע.

יובל דרור טוען (לינק לפוסט) שמקרים שבהם מחפשים רעיון יצירתי אשר מתקבל ע"י אדם אחד (או קבוצה קטנה של אנשים) אי אפשר לקרוא לזה חכמת המונים כי מדובר בחכמה של אדם בודד.

אני סבור שיש מקום להרחיב את המושג המקורי גם למקרים אלה. הסיבה היא שבזכות ההמון, מי שמחפש רעיון יצירתי, יכול להגיע לרעיון יצירתי ופורץ דרך. החשיפה של הבעיה שלה הוא מחפש פתרון, בפני קהל רחב ככל האפשר, מייצרת כר פורה למציאת הפתרון שאותו חיפש.

לדוגמא, במשך 15 שנים מדענים ניסו לפענח את המבנה של וירוס איידס שפוגע בקופים ללא הצלחה. קבוצה של חוקרים באונ' וושינגטון פיתחה משחק שנקרא Fold It (לינק למידע) שהכיל מודל של הוירוס. בצורה של משחק, כל אחד יכול היה לנסות ולפענח את מבנה הוירוס. כעבור 10 ימים בלבד פוענח מבנה הוירוס ע"י מזכירה שאין לה שום רקע מדעי. במקרה הזה, כמו גם במקרים רבים נוספים, כאשר יש בעיה או שאלה, פנייה להמון עשויה להביא לתשובה חכמה מאוד.

יש אסטרטגיות שונות באמצעותם אפשר להגיע לתשובה המבוססת על חכמת המונים. אפשר לחפש תובנה קולקטיבית או ממוצע. אפשר לשאול שאלות בצורה מחזורית (מתודולוגיה שנקראת Delphi). ואפשר גם לחפש את הרעיון החכם מבין אוסף גדול של רעיונות, סוג של חיפוש מחט בערימת שחת. בכל המקרים האלה, פנייה לקבוצה גדולה של אנשים שאינם מומחים יכולה לייצר תשובה חכמה מאוד.

כמה אנשים זה המון?

לשאלה הזאת אין תשובה חד משמעית בספרות. אבל רוב המקרים מדברים על כמות של מאות רבות, אלפים וגם יותר.

מה שבטוח, קבוצה של כמה עשרות אנשים לא עונה להגדרה של חכמת המונים. לזה אפשר לקרוא קבוצת מיקוד או Brainstorming. גם הם עוזרים בפתרון בעיות אבל לכל אחד מהם יש מגבלות נוכח גודל הקבוצה. כך לדוגמא יש מקרים רבים שבהם יש מישהו דומיננטי אשר משתלט על הדיון ולא מאפשר למספיק מגוון דעות לבוא לידי ביטוח.

חישוב משקל של שור זה נחמד, אבל מה קורה כאשר שואלים שאלה מורכבת יותר?

בשאלות מורכבות יותר שבהם מחפשים תובנה קולקטיבית, תהליך ההבנייה של התובנה הקולקטיבית הוא תהליך לא פשוט. זה אחד מהחסרונות הבולטים של חכמת ההמונים.

במקרים מסוג זה צריך להבין את כל אחת מהתשובות שמתקבלות, לקבץ אותם לקבוצות של תשובות "מאותה משפחה" (גם אם הן מנוסחות בצורה שונה) ואז לראות איזו היא הקבוצה הגדולה ביותר.

התהליך הזה מחייב (היום) עבודה ידנית רבה אשר לוקחת זמן רב.

האם סקר זה חכמת המונים?

חכמת המונים לא מוגדרת במונחים סטטיסטיים של גודל של מדגם או סטיית תקן. בנוסף, רוב הסקרים מכילים שאלות סגורות שאפשר לנתח באופן סטטיסטי. במקרים כאלה, קשה יותר להגיע לתובנות עמוקות או רעיונות גדולים אבל יותר קל לקבל תשובות מדידות וברות השוואה לאורך זמן.

המקרים המעניינים בחכמת המונים הם מקרים שבהם שואלים שאלות פתוחות (ולא "כמה מסטיקים יש בצנצנת?"). במקרים אלה, כל אחד נדרש לחשוב באופן עצמאי. נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם התוצאה היתה שההמון אמר "השאלה ששאלת היא לא השאלה הנכונה".. קשה מאוד להגיע לתשובות מסוג זה בסקרים.

ההמונים בחרו את היטלר בבחירות דמוקרטיות. לזה אתה קורה חכמה?

אחד התנאים לחכמת המונים הוא שלכל אחד מהאנשים תהיה אפשרות לחשוב באופן עצמאי.

באותה תקופה בגרמניה פעלה מכונה משומנת של שטיפת מוח. בפני אזרחי גרמניה דאז לא עמדה האפשרות לחשובבאופן עצמאי והבחירות הובילו לעליית היטלר לשלטון.

האם בבסיס תיאוריית חכמת ההמונים הטענה שההמונים תמיד צודקים?

ממש לא. הטענה היא שההמונים חכמים לא פחות מאשר מומחים. כלומר – ההמונים יכולים לטעות כמו שגם מומחים יכולים לטעות.

בשנת 2009, לרגל ציון 40 שנה להקמת האינטרנט, סוכנות DARPA של משרד ההגנה האמריקאי, הציגה אתגר (הנה לינק לוידאו המקורי): במועד שפורסם מראש, הם העלו לאוויר 10 בלוני מזג אויר אדומים נפרשו ברחבי ארה"ב. הקבוצה הראשונה שתזהה את כל הבלונים תקבל פרס בסך 40,000 $.

קבוצה מ-MIT הצליחה להיות הראשונה אשר דיווחה על המיקום המדויק של כל הבלונים.

איך הם עשו את זה? באמצעות חכמת ההמונים.

הם הבטיחו 2,000$ לכל אדם שיזהה ראשון בלון אדום, 1,000$ למי שהוביל אליו, 500$ למי שהוביל לאדם הקודם וכך הלאה.

התמריץ הזה גרם למסר לעבור מפה לאוזן בצורה ויראלית ברשתות החברתיות והמוני בני אדם השקיעו כמה שניות מזמנם, הרימו את הראש, הסתכלו לשמיים וחיפשו את הבלונים.

כך, באמצעות חכמת ההמונים, תוך פחות מ-9 שעות כל הבלונים אותרו.

מה שהיה בשנת 2009 ניסוי נחמד בחכמת המונים הפך להיות חלק מחיי היום יום בתחום אחר לגמרי – משטרת ישראל.

בתקופה האחרונה, נוכח הפרסומים בתקשורת, קיימת מודעות גדולה מאוד לכך שרכבי משטרה עושים עבירות תנועה.כך נולדה לה משטרת חכמת ההמונים.

אנחנו החברים בה. רבים מאיתנו, כשרואים רכב משטרתי חונה במקום אסור או מבצע עבירה אחרת,מצלמים אותו ומעלים לפייסבוק.

אם תביטו בדף הרשמי של משטרת ישראל בפייסבוק, תוכלו לראות מידי כמה שעות מישהו שמפרסם על הקיר שלהם תמונה של רכב משטרה אחר תוך כדי ביצוע העבירה.

אז אם אתם שואלים את עצמיכם מי שומר על המשטרה בכל הקשור לעבירות תנועה?

אנחנו. חכמת ההמונים גורמת לכך ששוטרים יפחדו כמו שהם לא פחדו אף פעם, לפחות בכל מה שקשור לשמירה על חוקי התנועה.

תרשו לי להתחיל בוידוי. אני אוהב ומעריך מאוד את שמעון פרס. בין האנשים היחידים בארץ שראוי להיקרא מנהיג אמיתי.

בעקבות ההרצאה שהעברתי ב-TED בנושא חכמת ההמונים, הוזמנתי ע"י הלשכה לפגישה בבית הנשיא ביום שישי האחרון.

לקראת סוף הפגישה שאלתי אותו מה החלום שלו היום.

שיערתי שהוא ידבר על השלום אבל הוא הפתיע בכיוון שונה לחלוטין.

הוא התחיל ואמר שלדעתו מראה זאת אחת ההמצאות החשובות באנושות! מדוע? מכוון שזכותה בני אדם התחילו להתבונן בדרך שבה הם נראים ולכן להתלבש יפה יותר, להסתפר ולשפר את המראה שלהם.

לדעתו בעשור הבא תהיה פריצת דרך במסגרתה המין האנושי יבין איך המוח עובד. בדיוק כמו שמראה מאפשרת לנו לראות איך אנחנו נראים בצורה חיצונית, הבנה של המוח תאפשר לכל אחד לראות תמונת ראי של הדרך שבה המוח שלו חושב.

לטענתו ההבנה הזאת תגרום למהפכה בדרך שבה המין האנושי יבין את עצמו וכתוצאה מכך גם ישנה את התנהגותו.

ועכשיו מגיע החלום שלו – להפוך את ישראל למרכז עולמי בחקר המוח.

כמי שיש לו ניסיון בהגשמת חלומות, החלום הזה לא נשאר בגדר חלום בלבד. הוא תכנן ומוביל תוכנית עבודה להגשמת החלום. התוכנית כוללת מחקר שהוא קיבל מחב' המחקר מקינזי בנושא הזה וצוות אשר מלווה את החשיבה והיישום של התוכנית.

בין אם הוא יצליח ובין אם לא, אני מוריד בפניו את הכובע על כך שהוא עדיין חולם ופועל במרץ כדי להגשים את החלומות שלו.

ביל קלינטון אמר "When our memories outweigh our dreams, we have grown old". עושה רושם שהנשיא פרס בוחר להתמקד בחלומות ולא בזכרונות. וכשזה המצב, נראה ששמעון פרס הרבה יותר צעיר ברוחו, מאשר בגילו.