הרגע בו נופל האסימון

נכתב בתאריך 4/12/2011 בשעה 14:03 מאת ליאור

אחד האתגרים הגדולים ביותר שיש לי במצגת ב-TED הוא להסביר רעיון מרכב בצורה פשוטה.

אני מתכן לעשות את זה בעיקר ע"י כמה סיפורים מרגשים אשר ימחישו את הרעיון (אותם אני אוסף בעזרתכם כאן).

אבל… מעבר לסיפורים, אני רוצה ליצור רגע אחד, לקראת סוף המצגת, שבו הקהל יגיד "אהה!".

קוראים לרגע הזה Aha Moment. רגע מיוחד, מרגש ומעורר השראה שבו נופל לנו האסימון והמסר מובן במלואו.

המרצים הטובים ביותר ב-TED יצרו כזה רגע.

הנה כמה דוגמאות:

חוקרת המוח Jill Bolte רצתה להמחיש עד כמה שני החלקים במוח פועלים בנפרד ויש להם אישיות נפרדת. באמצע ההרצאה היא אחזה במוח אדם אמיתי, הזיזה לצדדים את 2 חצאי המוח והראתה עד כמה החיבור בניהם קטן.

clip_image002

 

ביל גייטס רצה להמחיש את הסכנה שנושאים יתושים נושאי מלריה במדינות עולם שלישי אז הוא הוציא לפתע צנצנת זכוכית, פתח אותה ושחרר לאוויר האולם את היתושים.

clip_image003

 

גיימי אוליבר רצה להמחיש כמה סוכר יש במזון שאוכלים תלמידי בית ספר. הוא שפך מריצה מלאה קוביות סוכר בכמות דומה לכמות הסוכר שמצוי במזון שאוכלים תלמידי בית ספר במשך 5 שנים.

clip_image005

אז מה לדעתכם אני צריך לעשות כדי לייצר כזה רגע?

אם יעלה כאן רעיון שיבחר לשימוש במצגת, אני מבטיח להציג את שם המציע ואת תמונתו במצגת ההרצאה 🙂

הרעיונות חייבים להיות קשורים לנושא ההרצאה. הנה תזכורת:

תיאוריית חכמת ההמונים קיימת שנים רבות והיא טוענת שהתובנה הקולקטיבית של ההמון מייצרת תבונה לא פחות חכמה מזאת של מומחים כאשר אנו באים לפתור בעיות או לקבל החלטות.

עד לאחרונה, השימוש בחכמת ההמונים היה אפשרי בעיקר לארגונים אשר השקיעו משאבים רבים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שהפכו את חכמת ההמונים למוצר כדוגמת ויקיפדיה בתחום הידע ו-Waze בתחום הניווט.

הרעיון שאותו אני חוקר בדוקטורט ואותו אציג ב-TED טוען שהרשתות החברתיות מאפשרות לכל אחד מאיתנו לעשות שימוש בחכמת ההמונים בתהליכי חשיבה וקבלת החלטות בחיי היום יום.

כלומר, כל מי שיש לו כמות חברים מספיק גדולה, יכול לשאול אותם שאלות הדורשות חשיבה ולהתייחס לתובנה הקולקטיבית שתתקבל כאל הפתרון החכם ביותר לאתגר שהציג.

מי שיעשה זאת, ישדרג את יכולתו לחשוב ולקבל החלטות בצורה משמעותית.

נכון להיום, רוב מה שעושים ברשתות חברתיות זה שיתוף. ייתכן ובעתיד נעשה שימוש אחר ברשתות החברתיות והם יהפכו מכלי שיתוף לאמצעי חשיבה. חשיבה משותפת באמצעות חכמת ההמונים.

אני בטוח שיש לכם רעיונות יצירתיים ביותר שימחישו את המסר הזה, אז אל תעצרו את עצמכם…

נ.ב. אני זקוק לעזרה בתרגום לאנגלית של הפוסטים שאני כותב בבלוג. אם מישהו רוצה לעזור, אשמח מאוד.

(לינק לתגובות בפייסבוק)

תודה.

  • Nir Ofry

    עוד דוגמא מעניין לשימוש בכוחות ההמונים היא הצורת פיתרון של סולטו לבעיות המחשב. http://www.soluto.com/About/  Soluto harnesses the power of the crowd to learn which actions really eliminate frustrations and improve user experience, and leverages this user wisdom for the benefit of all PC users.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ליאור לדעתי ההדגמה חייבת לשלב את 3 המרכבים:
    -חכמת ההמונים
    -זמן אמת (מתחילת ההרצאה עד סופה)
    -תוצאה ראויה ומשמעתית.לפיכך הייתי בונה מודל:
    1.שאלה שתישאל בתחילת ההרצאה. (בתוך אפליקציה או דף פייסבוק).
    2.נתונים שהקהל בהרצאה מוסר/מנדב בזמן ההרצאה.
    3.תוצאה שמוצגת על ידך לקראת סוף ההרצאה.

    יש כמה כיוונים שאפשר לחשוב עליהם:
    כוח המידע:
    ההרצאה נערכת במיקום פיזי כלשהו, הרבה מהאנשים הנוכחים באולם יחפשו משהו תיירותי לעשות לאחר סיום יום ההרצאות, חלקם לא מכירים ולא ידעו מה לעשות באזור, לעומתם המקומיים יוכלו להמליץ מה ואיפה כדאי לעשות.
    הכן אפליקציה קטנה בה המקומי ימליץ לזר מה לעשות ובסוף ההרצאה תציג את תובנות המקומיים לטובת הזרים

    כוח שיווקי:
    סגור עם כמה מקומות בילוי מסוים לפני האירוע על דייל מוזל אם אתה מצליח לגייס X אנשים.
    בעת ההרצאה הצג 3 מקומות בילוי ותגיד לקהל שהמקומות מציעים דיל זול במיוחד אם יושגו מעל X לקוחות
    כל משתתף יוכל להירשם למקום בילוי שהוא רוצה
    וכך בסוף ההרצאה תוכל לשלוח אנשים למקום בילוי אטרקטיבי במחיר זעום.
    כלומר ההמון שלא היה לו מכנה צרכני משותף הצליח להשיג הטבה צרכנית בזכות איחוד מידע ורצונות.

    אירוח:
    שוב מקומיים וזרים:
    אנשים שבאו מרחוק וגרים בבתי מלון לעומת מקומיים.
    נסה לחבר בין היושבים בקהל.כל משתתף בקהל ירשום אם הוא מקומי או ממקום מרוחק.המקומיים יתבקשו לארח (סיור בעיר, ארוחה, לינה וכו) זר אחד.בסיום ההרצאה האפליקציה שתכין לנושא תראה כמה חיבורים נוצרו בין הזרים למקומיים.ועוד ועוד..
    הרעיון הוא כאמור לחבר בין קבוצה שלכאורה אין לה הרבה המשותף וליצור אוט-פוט מוחשי לאחר הגדרת הצרכים, והצפת רצון וחכמת ההמון.

    בהצלחה,
    דני

  • הי דני,
    רעיונות מצוינים. אבל ממה שאני מבין, הלו"ז ב-TED סגור לגמרי לאורך כל תקופת הכנס כולל אירועים ביום ובלילה כך שאין דקה פנוייה למימוש הצעות כאלה.
    באודישן ביקשתי מאנשים לשלוח בטוויטר רעיונות למשפט הסיום של המצגת. זה עבד מצוין. יכול להיות שאעשה את זה שוב גם הפעם.
    תודה

  • תודה ניר. זאת דוגמא לאפליקציה שעושה שימוש בחכמת ההמונים. יש עוד המון דוגמאות אחרות. אני מתמקד לא באפליקציות או אתרים מיוחדים אלה בשימוש אישי ברשתות החברתיות. תודה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ליאור זה לא צריך להיות בר מימוש בזמן הכנס, אלא רק הוכחת ישימות.

  • Michtzy

    היי ליאור,

    הרעיון שישר עלה לי לראש הוא ריאקציה ווקלית כלשהי. בעצם אתה יוצר גל, זה יכול להיות גל של קול, גל של מים…אבל מה שיכול להמחיש את זה הוא שימוש בסוכריות קופצות, ואז אתה מקבל תגובה תנועתית וקולית. אם ניתן יהיה להגדיל על המסך מה קורה שמרטיבים ערימה של סוכריות וזה רוחש וגועש ומי שנהנה מכל הריאקציה בסופו של דבר, הוא זה הראשון שיצר את כל הגל הזה.

  • Elhanan Brisk

    להראות רשת מסועפת של כל האנשים שעזרו לך בהכנת המצגת/הרצאה או כל בעיה אחרת- להראות איך הפתרון מסתעף לכמה כיוונים שונים ממאות ואלפי אנשים ורעיונות שאתה מקבל.

  • רעיון טוב. תודה

  • נו באמת. עד שאני מגיע לטד, לא בא לי להיות ערום על הבמה 🙂 תודה

  • רעיון יצירתי מאוד… תודה

  • הי ליאור
    ראשית, מאחל לך בהצלחה בהרצאה בטד לא משנה מה תבחר ומה תעשה.
    לדעתי מה שאתה צריך לעשות זה להמחיש את העניין ויזואלית ופרקטית .
    מה שאני הייתי עושה זה קודם כל חושב על שאלה שעשויה לעניין את הקהל שם והיו מאוד מעוניינים לקבל עליה תשובה.
    כדי להגיע שאלה שתעשה הכי הרבה WOW צריך קצת מידע על האוכלוסיה שתשב בקהל. או לחילופין משהו אוניברסלי.
    לאחר שבחרת את השאלה תעלה דף פייסבוק, טוויטר  שמאוד פופולאריים ובזמן ההרצאה תשאל בהם שאלה ואפילו תדאג
    שהחברים בפייסבוק נניח יהיו מוכנים להגיב בזמן אמת(עדיף שלא ידעו את השאלה כדי שיהיה אמיתי) ואז בסוף ההרצאה
    תתקבל תשובה המונית עם מגוון דעות ומגוון פתרונות יצירתיים שכל אחד מהם יגע במשהו אחר בקהל.
    בברכה,
    ערן