טיוטה ראשונה של ההרצאה – אתם מוזמנים לערוך ולשפר

נכתב בתאריך 3/1/2012 בשעה 11:56 מאת ליאור

wikiלפני מס' חודשים נפגשתי עם ג'ימי ווילס, מייסד ויקיפדיה. ויקיפדיה היא הדוגמא המרשימה ביותר שאני מכיר לחכמת המונים. לשמחתי הוא התעניין והתלהב מאוד מהרעיון שאני עומד להציג ב-TED.

בסוף השיחה הוא אמר לי כך: "שמע, למה שלא תנסה לפרסם את הטקסט של ההרצאה שלך בויקיפדיה? תן להמונים לערוך ולשפר לך את המצגת!".

האמת, רעיון נפלא.

בשבועות האחרונים בניתי את המצגת בעזרתכם. היא מכילה דוגמאות, משפטים ואפילו בדיחות שקיבלתי באמצעות חכמת ההמונים, החכמה שלכם.

עכשיו אני גאה להציג לכם את הטיוטה הראשונה והמלאה של הטקסט בתוך דף Wiki בויקיפדיה.

הנה לינק לדף.

אתם מוזמנים לערוך אותו כרצונכם. לתקן שגיאות, להוסיף, למחוק וכל מה שלדעתכם יכול לשפר את המצגת. אם יש לכם

אם עד עכשיו חכמת ההמונים הביאה אותי לייצר מצגת שמבוססת על רעיונות שלכם, עכשיו בעזרת חכמת ההמונים, נוכל ללמוד מה התרומה של ההמון בשיפור המצגת.

בנוסף, אם יש לכם הערות כלליות או רעיונות חדשים, אתם מוזמנים להגיב כאן או בפייסבוק בלינק הזה.

תודה רבה.

  • אסף

    קודם כל אחלה הרצאה.
    אני הייתי נותן יותר מדקה לאנשים לנחש את משקלו של השור. ממשיך בהרצאה וחוזר לזה – בין אם הוא על הבמה בינתיים או לא.
    גם לא כתבת שאתה מגלה מה משקלו האמיתי.

    הבדיחה של אשתך על לשאול את ההמונים אבל הפניה אליה כבר מיותרת. במיוחד אחרי שבפסקה הקודמת כבר אמרת שנשים תמיד צודקות. אתה מתחיל לחזור על עצמך וקצת בסקסיסטיות. קצת מייגע. שחרר.

    הפסקה הכי בעייתית בעיני היא פסקת החלום. היא לא באמת קשורה לתזה של חוכמת ההמונים שהוא נושא שכלתני ולא רגשי, ואתה משתפך שם עוד ועוד על זה שחלום חייך הוא בסוף לדבר רבע שעה על במה – מכובדת ככל שתהיה.
    נראה לי לא קשור, אובר משתפך, מתאמץ מדי לרגש וגם קצת מקטין אותך. מקווה בשבילך שתגשים חלומות גדולים יותר.
    אני הייתי מוותר על כל הפסקה או מרדד אותה למשפט צנוע שאומר שלדבר בטד היא הגשמה של חלום עבורך. בלי כל ההתחנחנות.

    אבל זו רק דעתי.

    מצד שני, אני חלק מההמון, אז כנראה שאני יותר חכם משחשבתי…

    ואגב, טדי שוקל 537 ק"ג

  • אסף, תודה רבה על הפידבקים.
    נתת לי בהחלט חומר למחשבה… 
    ליאור

  • ליאור, אני חשוב שזה מעניין שאתה מתעלם (כמעט)
    לחלוטין מהצדדים הביקורתיים/אפלים של חכמת/מיקור ההמונים 

    בזמנו בכנס בסן פרנסיסקו שאלתי את יונתן
    זיטרייאן (משפטן טכנולוגי מאוניברסיטת סטנפורד – לינק להרצאה – http://www.crowdconf2010.com/mindsforsale.html)  "איך זה יכול להיות שאירגונים כמו ויקיפדיה ארגון ששואף לרכז
    את הידע האנושי יחדיו  ושמתנדבים בו אלפי אנשים מתקשה לשרוד, ואילו חברה אחרת
    שמתנדבים עבורה עשרות מליוני חוואים שמגדלים תירס, דגים חיות מחמד עבורה בחינם
    ומשקיעים ימים ולילות בה – מפרנסים אותה יפה מאוד – ואני מדבר כמובן על זינגה 

    התשובה היא די מורכבת אולם קווים כלליים
    אליה אתה יכול לקבל במאמר "משחקים מלוכלכים בפייסבוק" http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3366362,00.html

    ממליץ לך גם על ההרצאה הזאת אודות ההיסטוריה של
    מיקור ההמונים –  http://www.crowdconf2010.com/computershuman.html 

    או עיין ערך הביקור של ג'רון לנייר " 

    "אחת התוצאות של האימוץ של מודל הפרסום באינטרנט
    היא שהקול שלך, הביטוי האישי שלך, נהפך לחלק ממערכת מידע קולקטיבית. לפעמים זה
    מתאים – הרעיון של חוכמת ההמונים עובד כשמנסים לקבוע מחיר בשוק או לבחור
    פוליטיקאים במשטר דמוקרטי. אבל אני חושב שהרעיון הזה מתאים רק לבחירת דברים שבהם
    יש פרמטר אחד, כמו בניסוי המפורסם שבו מבקשים מקהל באולם לנחש כמה סוכריות יש
    בצנצנת. אני לא חושב שזה עובד כשמנסים ליצור חיבור יצירתי בין הקולות השונים".

     

    לנייר לא עוצר, ועובר לתקוף דווקא את אחד הפרויקטים הבולטים
    והמוערכים של השנים האחרונות, מהיוזמות שזכו למסירות, התנדבות ורוח צוות מעוררי
    השתאות לא רק באינטרנט אלא בעולם בכלל. "קח למשל את ויקיפדיה, שהיא בסופו של
    דבר דרך דלה וגנרית להביע רעיונות. היא נהפכה לתוצאה מספר 1 בהרבה מאוד חיפושים
    ברשת, והיא לוקחת אנרגיה מאנשים שעושים דברים הרבה יותר מעניינים. לדוגמה, בתחום
    הוראת המתמטיקה, שקרוב ללבי, איבדנו יותר משהרווחנו: לפני ויקיפדיה היו הרבה אתרים
    שבהם אנשים ניסו להסביר מתמטיקה באמצעות אנימציה וסימולציות חדשניות. אבל
    כשוויקיפדיה הופיעה היא השתלטה על הכל, והאנשים שעושים דברים יצירתיים יותר נדחקו
    הצדה. קיבלנו משהו משעמם, חד־גוני וחסר חיים שנוצר על ידי קולקטיב, ואיבדנו את
    הקולות היצירתיים והאינדיבידואליים, שיכלו ללמד אנשים שלא היו מבינים את החומר
    אחרת. ביטוי קולקטיבי הוא אולי מדויק או פונקציונלי, אבל הוא לא יצירתי או מעורר
    השראה, וזה משהו שאתה חייב אם אתה רוצה להביא אנשים חדשים למתמטיקה.

     

    "זו רק דוגמה אחת, ואולי לאנשים אחרים לא אכפת מזה כמוני, אבל
    הנקודה העקרונית היא שהרעיון של קולקטיביות, שפיתחנו פטיש לגביו, מחמיץ את הדברים
    החשובים באמת. הבעיה כאן היא לא רק שאנשים עובדים בלי לקבל תמורה, כי הם חלק
    מקולקטיב, אלא שגם נוצרת אחידות ותפלות. וזו הסיבה שקראתי לזה מאואיזם, זה הזכיר
    לי ניסויים קומוניסטיים שבהם חד־גוניות הולכת עם היעדר צמיחה כלכלית. והשילוב הזה
    קיים בהרבה מעיצובי האינטרנט כרגע"." מתוך הכתבה –  "גן העדן של האינטרנט לא עובד עבור הרבה מאוד אנשים" – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3510839,00.html
    אתה גם משתמש בדוגמא של הפרוייקט של קוטימן (אבל שוכח להסביר את היכולת/חשיבות של ה"אוצרות "
    curating….

    זהו ככה בנתיים בשביל ההתחלה בו ונראה איך המצגת מתקדמת 
    לתת לאנשים לבחור איזה תמונה שהם אוהבים מתוך 8 זה נחמד – אבל לדעתי זה לא זה … 
    (חוץ מזה שבארי שוורץ מדבר על פרדוקס הבחירה  – http://www.youtube.com/watch?v=VO6XEQIsCoM
    ושדן פינק מדבר על מוטיביציה  – http://www.ted.com/talks/dan_pink_on_motivation.html 
    -כי למה האנשים האלו ירצו לעזור דווקא לך לבחור תמונה ? אה, תהייה נקודה של הפרצוף שלהם מאחור 

    וממליץ לך אולי לראות את ההרצאה של דן אריאלי בפסטיבל האיש הבוער (כן, היה נחמד לפגוש אותו שם הקיץ ולאחל לו שתהייה לו "שריפה טובה" מרצה אודות האיש הבוער מרצה על כסף מתנות והתנדבות – http://cafe.mouse.co.il/post/2416072/ 

  • תודה על התגובה המפורטת והפידבק.
    יכול להיות שלא הבנת את נושא ההרצאה שלי… אני לא בא ומציג את תורת חכמת ההמונים. התיאוריה קיימת הרבה שנים ויש הרבה מחקרים שעוסקים בה.
    הרעיון שלי עוסק בכל שכל אחד יכול לעשות שימוש בחכמת ההמונים באמצעות רשתות חברתיות כדי לשפר את היכולת שלו לחשוב ולקבל החלטות.
    באשר לטענות, שמע, המצגת שלי מכילה המון רעיונות סופר יצירתיים שהגיעו מההמונים. בנוסף, בסוף התהליך שמתי את ההרצאה בויקיפדיה וההמון שיפר את ההרצאה בצורה מאוד משמעותית.
    זה לא אומר שההמון תמיד חכם ושאי אפשר לעשות עליו מניפולציות (ראה מקרה היטלר), אבל חכמת ההמונים זה כלי רב עוצמה. עד היום נעשה בו שימוש בעיקר ע"י ארגונים ואני מקווה שהרעיון שלי אולי יעודד גם אנשים פרטיים לעשות בו שימוש.
    אני ממליץ לך לנסות בעצמך ואז לקבוע דעה.
    ליאור