לרוב, אני לא נוטה לכתוב ביקורת שלילית על מהלכי שיווק דיגיטלי. הסיבה: מדובר בתעשייה חדשה שבה אחת הדרכים ללמוד היא לנסות ומידי פעם גם לטעות. כולנו מתנסים, וכולנו טועים. אף אחד לא נולד עם הניסיון.
אבל במקרה של בנק דיסקונט, אני מתאפק כבר חודשיים ולא יכול להתאפק יותר. פשוט לא מסוגל.
כחלק מההחלטה לתת חסויות למרבית הקונצרטים והמופעים הבינלאומיים בשנתיים האחרונות בישראל, החליטו אנשי השיווק בבנק לתת חסות גם להופעה של ג'סטין ביבר. הם ויצאו בקמפיין גדול שהציע כרטיסים בהנחה ללקוחות הבנק או לכל מי שיעשה Like לעמוד של הבנק בפייסבוק. ככל הנראה, בניסיון לנצל את החסות כדי לבנות לבנק קבוצה גדולה של אוהדים בפייסבוק. רק מה, המעריצים של ביבר, בניגוד למשל למי שהלך לראות את המופע של ליאונרד כהן (שגם לו נתן הבנק חסות) הן בעיקר מעריצות בנות 8-12, שמתנהלות בפייסבוק בהתאם לגילן.
ומה התוצאה של המהלך, שבו שפך הבנק הרבה מאד כסף על פרסום בטלוויזיה שקורא למעריצים ג'סטין ביבר לעשות לייק לקבוצה של הבנק בפייסבוק? יש להם מעל ל 40,000 ילדים מקללים ומתלוננים.
כן כן… אתם מוזמנים להציץ ולהתרשם בעצמיכם.
ואני לא מדבר על מה שקורה בימים האחרונים תוך כדי הביקור "ההיסטורי" של אלוהים הלא הוא ג'סטין ביבר, אלה בהתרחשות היום יומית בדף. הנה דוגמא מייצגת לפני כחודש:
האמת היא שאף אחד לא יכול לדעת מה באמת הגיל של האוהדים כי ילדים חייבים להיות מעל גיל 13 ולכן הם מזייפים את תאריך הלידה שלהם כדי לפתוח פרופיל בפייסבוק.
אני מעריך שיש לא מעט ילדים בני 8-12 בדף. שמעתי על לא מעט ילדים שפתחו חשבון בפייסבוק "בזכות" הקמפיין הזה.
אז מה יכול לעשות בנק שיש לו 40,000 ילדים בדף הרשמי? לא מדובר בדף שנקרא "דיסקונט צעירים" אלא "בנק דיסקונט".
האמת… לא הרבה. כל מה שהם כותבים (לדוגמא מידע בנושא משכנתאות) זוכה לשלל קללות נמרצות. עכשיו תשאלו את עצמכם מה יחשוב לקוח הבנק שיחפש דרך לתקשר עם הבנק בפייסבוק. הוא יכנס לשם, יעשה פרסה ומיד יחזור אחורה. סביר שהוא לא ירצה ששמו, תמונתו, ושאלתו יופיעו באותו עמוד עם רותם ביבר, טל ביבר ומאיה ביבר.
אם היה אפשר לשנות את שם הדף (מה שעדיין לא ניתן), הייתי מציע להם לשנות אותו ל-"דיסקונט בייבי" ולפתוח בו משפחתון שבו הם יעבירו את הזמן ב-5-6 השנים הקרובות עד שאפשר יהיה לדבר איתם על פתיחת חשבון בבנק.
מה אפשר ללמוד מהדוגמא הזאת?
אחת הטעות הנפוצות של מותגים שנכנסים למדיה החברתית היא שהם הופכים את המתנות לסיבה העיקרית להיכנס לדף. הרבה יותר חשוב לדאוג להביא את קהל המטרה הנכון מאשר להשקיע במתנות.
מי שעדיין עושה תחרויות לייקים צריך להיכנס לכלא. צריך לפתוח באבו כביר אגף חדש שייקרא "לייקרים" ואליו יכנסו אנשי שיווק שתמכו בתחרויות מסוג זה.
ה-Wall הוא המקום העיקרי לפעילות בכל דף. לא Tabים ולא אפליקציות. אי אפשר לצאת בפעילות שיווקית בלי לחשוב היטב מה יכול להתרחש שם.
והכי חשוב, השאלה הראשונה בכל פעילות שיווקית היא מי קהל היעד. זה לא קשור לפייסבוק אלא לאסטרטגיה השיווקית. אני בספק אם ג'סטין ביבר הוא הבחירה הנכונה כאשר מנסים לפנות לבני נוער אלא יותר לילדים.
אבל להבדיל מעולם השיווק הישן, שבו אחרי שעושים טעות מפיקים לקחים ומתכננים פעילות שיווקית אחרת, במקרה של החברים בדיסקונט, ביום שאחרי המופע, 40,000 הילדים יישארו בדף.
ככה זה עם ילדים… קל להביא אותם אבל קשה לגדל אותם…
בהמשך לכנס "שיווק דיגיטלי פורץ דרך" של איגוד השיווק הישראלי (שזכה לתגובות חיוביות חסרות תקדים), הרבה אנשים שאלו האם אפשר לצפות בצילום וידאו של ההרצאות…
לשמחתי התשובה היא בהחלט כן.
לכל מי שעוסק ומתעניין בתחום, אני ממליץ לפנות קצת זמן, לקחת כוס קפה ולצפות בצילומי הוידאו של ההרצאות (תתחילו בהרצאה של גיא זוהר, אח"כ איריס בק ותמשיכו גם להרצאות הנוספות).
הנה לינק לכל צילומי הוידאו של ההרצאות.
ואם נשאר לכם זמן, לא בא לכם לקרוא ספר טוב, לא בא לכם לראות טלוויזיה, אתם לא רוצים לנוח קצת. בקיצור, אם אין לכם שום דבר יותר טוב לעשות, אז הנה הוידאו עם ההרצאה שלי שעסקה בטרנדים החמים בתחום השיווק הדיגיטלי לשנה הקרובה.
היום נפלה בחלקי הזכות להעביר את הרצאת הפתיחה בכנס שיווק דיגיטלי פורץ דרך של איגוד השיווק הישראלי.
בסוף ההרצאה הצגתי את הרעיון שגורם לי בזמן האחרון להרבה השראה ולכן בחרתי להקדיש את הפוסט הזה כולו לאותו רעיון.
אם מישהו היה אומר לנו לפני כמה חודשים שפייסבוק וטוויטר יהיו הפלטפורמה שתאפשר למהפיכה במצריים להתרחש, רבים היו אומרים לו שהוא לא שפוי.
אם מישהו יגיד לנו היום שהמדיה החברתית תהיה הפלטפורמה תוביל למהפיכה כלכלית ושינוי בשיטה הקפיטליסטית, בוודאי רבים מכם יגידו שהוא משוגע.
אבל מי שאומר את הדברים האלה הוא אלכס בוגוסקי, האיש שחזה את מהפיכת השיווק הדיגיטלי בשנת 2003 (זוכרים את הקמפיין התרנגולת של ברגר קינג?) ואחד מאנשי הפרסום המוערכים ביותר בעולם.
בוגוסקי, שהיה שותף במשרד הפרסום Crispin, Porter + Bogusky, פרש לאחרונה מעולם הפרסום והוא מקדיש את חייו לקידום הרעיון הזה.
בבסיס הרעיון עומדת הטענה שהערך שמותגים מייצרים עבור חברות נשאר רק בגבולות בעלי המניות ולא חוזר חזרה לחברה. הצרכנים הם הכוח הגדול ביותר בכלכלה המודרנית. העידן הדיגיטלי מאפשר לצרכנים להתאגד ולהכריח את החברות והמותגים לפעול בצורה שונה.
שינוי כזה יוביל לכך שחלק משמעותי מהרווחים של החברות יוקדש למטרות חברתיות ולמען הדורות הבאים. הוא קורא לזה קפיטליזם לייט.
במקום שתהיה רק שורה תחתונה אחת והיא הרווח, יהיו עוד מדדים לפיהם חברות עסקיות ימדדו.
הוא הקים גוף שנקרא COMMON ואשר שם לעצמו למטרה לשתף מידע ולאפשר לגופים רבים שמעוניינים לעסוק בקידום הרעיון להחליף דעות ולפעול בצורה משותפת.
אלכס בוגוסקי חשף את הרעיון לראשונה ב-"שידורי הניסיון" שלו שנקראים FearLess לפני מספר שבועות בשידור חי. בוידאו הזה (מומלץ) צפו כבר מעל 50,000 אנשים.
הנה וידאו קצר שמציג את הרעיון.
אני מלא השראה והתלהבות מהשינוי שהרשתות החברתיות יכולות לעשות בשיטה הקפיטליסטית. כמו שאומרים: I'm in.
"פייסבוק הוא שילוט החוצות של הדור החדש, לא הרבה יותר מזה", כך כתב היום ידידי יוני סער בטור שלו ב-TheMarker. אני אוהב מאוד הטור, ומקפיד לקרוא אותו, ולרוב גם מסכים עם מה שכתוב שם. אבל היום הוא גרם לי להרים גבה…האם באמת פייסבוק הוא לא הרבה יותר משלט חוצות עבור מפרסמים?
אז ברשותכם, הנה חמישה הבדלים מהותיים בין שילט חוצות לבין מה שמותגים עושים בפייסבוק.
1. פעילות ארוכת טווח.
שלט חוצות או באנר פרסומי באינטרנט זוכה לחשיפה במסגרת תקופת זמן מוגבלת. לעומת זאת פעילות בפייסבוק יוצרת קשר ארוך טווח עם הצרכנים. בשיווק יש משמעות רבה לקשר ארוך טווח…
2. שיחה.
מתי בפעם האחרונה דיברתם עם שלט חוצות? בפייסבוק אנשים פשוטו כמשמעו כותבים מסרים אל ה"מותג" כאילו היה אנושי, וה"מותג" עונה להם. מדובר בשיחה דו כיוונית, לה מקשיבים גולשים רבים אחרים, שמתקיימת באופן כזה לראשונה מאז המצאת הדפוס, הטלוויזיה ובוודאי שלא מתקיימת בעולם שילוט החוצות. (אלא אם אתם טום קרוז בסרט Minority Report) האם יש משהו רחוק יותר משלט חוצות? מעבר לשיחות שנוצרות תוך כדי הפעילות השיווקית, מותגים שפועלים נכון גורמים לחלק מהאוהדים לשתף את המידע עם החברים שלהם. אז מגיעים לחשיפה עקיפה שיכולה להיות פי 5 או 10 מכמות האוהדים של המותג.
3. Engagement.
האמת שכבר נמאס מהמונח Engagement שהפך להיות Buzzword שכולם מדקלמים. אבל למעט כמה קמפיינים של שילוט חוצות נדירים, רוב שלטי החוצות לא מייצרים שום קשר עם הצרכנים. הם פשוט תקועים מול הפרצוף של אנשים תוך כדי נסיעה בדיוק כמו שבאנרים תקועים מול הפנים של הגולשים. יש לא מעט מותגים שמצליחים לייצר עניין ושיחה בקבוצות שלהם בפייסבוק. אם זה לא קורה, אני מסכים שאין שום טעם בפעילות בפייסבוק. אבל כאשר זה קורה, זה מצויין, ותורם גם לצרכנים שקולם נשמע וחשוב גם למותג שמקבל פידבק. זה חשוב גם לא רק למי שמגיב אלה גם לרוב השקט שמביט מהצד. יש הבדל מהותי בין מי שמביט בשלט חוצות לבין מי שמביט בפעילות תוססת ומלאה בתגובות, ומגבש בעקבותיה עמדות ודעות על המותג.
4. בחירה חופשית
כמו שכתב בתגובה לפוסט הזה ניר לבני, להבדיל משלט חוצות, בפייסבוק הצרכן מחליט להקשיב רק למותגים שמעניינים אותו. בדיוק כמו שאפשר לעשות Like, אפשר לעשות Unlike ואז לא לשמוע יותר לעולם מאותו מותג בפייסבוק. הבחירה הזאת גורמת לכך שמידע שמגיע דרך פייסבוק זוכה לתשומת לב רבה וסינון נמוך לעומת הסינון שאנחנו עושים לפרסום מסוג Interruption Advertising כמו שילוט חוצות.
5. אמינות.
זה ההבדל האחרון ואולי החשוב ביותר בין עולם הפרסום המסורתי לבין פעילויות שיווק בפייסבוק. צרכנים מאמינים לחברים שלהם הרבה יותר מאשר לכל סוג של פרסומת. המדיה החברתית, שסער נוטה לזלזל בה בטור שלו, עושה מהפיכה היסטורית בעולם השיווק מכיוון שהוא מאפשר כמעט לכל אחד להתייעץ עם החברים שלו לפני כל החלטה צרכנית.
אז נכון, פייסבוק הוא לא חזות הכל. צריך לקחת את הבאזז בפרופורציות ולעשות שימוש בפייסבוק בצורה מושכלת. אבל להגיד שזה בסה"כ שלט חוצות זאת לדעתי טעות…
מה דעתכם?
כשהייתי ילד והופיע מכשיר הווקמן, ההורים שלי לא הבינו מה זה הרעש שאני מקשיב לו במשך כל כך הרבה שעות.
אני מניח שאם הייתי רואה את אמא שלי מסתובבת עם ווקמן ורוקדת לצלילי ה-Dire Straits, הייתי מסתכל עליה ואומר "אמא, זה לא לאנשים בגילך!".
זה בדיוק המבט שקיבלתי מילדה בת 12 לפני כמה ימים…
פגשתי אותה במפגש משפחתי ודיברנו על הפעילות של בני נוער בפייסבוק.
אחרי כמה דקות של שיחה קולחת, היא כיווצה את הגבות ושאלה אותי: "תגיד, מה אנשים בגילך עושים בפייסבוק?"
הבעת הפנים שלה היתה מלאת פליאה כאילו ואמרה: "איזה זכות יש לאנשים בגילך להיות שם!"….
פייסבוק הפך להיות המייצג העיקרי של פער הדורות בעידן הנוכחי.
ילדים לא מבינים איך אפשר לחיות בלעדיו בעוד שחלק מהמבוגרים לא מבינים מה לעזאזל קורה שם… (וחלק מהם נכנסים בסערה ומכורים לא פחות מהילדים).
השבוע התקיים השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, פרויקט חשוב שהיתה לי הזכות להיות בין המייסדים שלו כשהייתי במיקרוסופט (קראו לזה אז היום הלאומי לאינטרנט בטוח).
אתמול הוזמנתי להעביר הרצאה לתלמידי כיתות ד' בבית ספר יצחק רבין בהוד השרון.
הגעתי חצי שעה לפני תחילת השיעור כדי לוודא שהכל בסדר. אחרי שהעתקתי את המצגת למחשב, המנהלת הנחמדה הציעה לי להמתין בחדר המורים.
בחדר המורים עברתי 2 חוויות שהפתיעו אותי מאוד.
ראשית, שאלתי איפה אפשר להכין קפה? אמרו לי "אין קפה". אמרתי, אין בעייה, אשמח גם לכוס תה. אמרו לי "אין גם תה… כל אחד מהמורים מביא מהבית שקית תה עבור עצמו". אחת המורות נגשה לתיק שלה, הוציאה את שקית התה שלה ונתנה אותה לי.
די נדהמתי…
כמה עצוב לראות מערכת חינוך שבה המורים אפילו לא יכולים לשתות כוס תה בלי לדאוג לעצמם לשקית תה מהבית. מעבר לדוגמא הנקודתית, זה ממחיש את מצב ומעמד המורים בישראל.
החוויה השניה היתה קשורה לשיחת חולין עם אחת המורות ששמעה שבאתי לדבר על גלישה בטוחה בעידן של פייסבוק ואמרה: "פייסבוק זה דבר איום ונורא! לא פלא שאנשים מתאבדים שם!…"
שוב לקחתי נשימה ארוכה וניסיתי לעכל כמה פחד יש לאותה מורה…
ואז נכנסתי לכיתה והתחלתי את המצגת והשיחה עם כ-100 ילדי כיתות ד'.
מה אגיד… הם היו מקסימים, חכמים, מבינים, מנומסים, מתוחכמים. הופתעתי מאוד לגלות שכולם בפייסבוק מכיתה ג'… (למי שלא יודע, אפשר להירשם לפייסבוק רק אם מצהירים שהגיל הוא מעל גיל 13).
סיפרתי להם שכשהייתי בגיל שלהם, לא הייתי כל כך מקובל מבחינה חברתית. הייתי חנון (כלומר עדיין חנון). לא אהבתי לשחק כדורגל וגם הכי נמוך בכיתה. אז, אם היו ילדים שרצו לעשות עלי חרם (והיו לא מעט כאלה), המידע הגיע למקסימום 10 ילדים נוספים. היום, החרם מגיע תוך דקות לכל השכבה…
פתאום אחד הילדים שאל אותי "אז כל ההפסקה היית לבד ושיחקת בסלולרי?"
הסברתי לו שלא היה טלפון סלולרי כשהייתי בבית ספר והרגשתי ממש זקן…
והנה ילד נוסף הרים את האצבע ושאל אותי: "תגיד, למה פייסבוק זה מקום כל כך איום ונורא?"
מייד נזכרתי במה שהמורה אמרה בחדר המורים והבנתי שכנראה שיש מורים שמרוב פחד וחוסר היכרות, משדרים את תחושת הפחד לתלמידים.
בשלב הזה ניסיתי לתקן את הנזק ולשים דברים פרופורציה. פייסבוק זה מקום שקורים בו דברים נפלאים ומופלאים. אבל בהחלט יש בו סכנות (עליהם דיברתי בהרחבה בהמשך השיעור).
סיימתי את השיעור בתחושת סיפוק גדולה וחשבתי לעצמי, אז מה באמת אנשים בגילי עושים בפייסבוק?
אנחנו עושים בדיוק את אותו הדבר כמו הילדים. נמצאים בקשר עם חברים ובני משפחה. מגדירים את עצמנו. מתמכרים לתגובות. מייצרים שיחות. אבל את כל זה אנחנו אולי עושים עם קצת יתר מודעות עצמית וזהירות.
למה?
כי חיינו מספיק שנים בלי זה כדי להבין שבכל חידוש טכנולוגי יש יתרונות אבל יש גם סכנות.
ואם יש לנו תפקיד כלשהו כהורים בעידן הדיגיטלי אז כנראה שהוא לתת לילדים השראה לנצל את כל מה שיש לעידן הזה להציע אבל גם לשים להם בדרך כמה תמרורי אזהרה.
הבנתוש?
זוכרים את הסרט אודיסאה בחלל?… במרכז יצירת המופת של ארתור סי קלארק נמצא מחשב שנקרא HAL. מחשב עם אינטליגנציה מלאכותית שיודע להבין, לחשוב, לדבר וגם להביע רגשות.
מאז שיצא הסרט בשנת 1968, אנחנו עדים לדוגמאות רבות בהם מחשבים מבצעים משימות אשר דורשות מידה רבה של אינטיליגנציה.
מחשבים מטיסים מטוסים, מקבלים החלטות לגבי השקעות בשוק ההון, מזהים תמונות ועוד. ב-1997, Deep Blue של IBM ניצח במשחק שח מט את אלוף העולם גארי קספרוב.
אבל מאז ועד היום לא היה מחשב אמיתי שהתקרב ולו במעט ליכולות הבידיוניות של HAL.
כל זה היה נכון עד אתמול…
אתמול נערך הקרב הראשון בין Watson, מחשב העל החדש של IBM, לבין אלופי משחק החשיבה Jeopardy, שעשועון הטריוויה הפופולארי בארה"ב.
השאלות שנשאלות במשחק הזה קשות ומורכבות מאוד. המנצחים בתחרות הזאת הם אנשים אינטליגנטים עם ידע רחב ויכולת ניתוח מרשימה.
אז מה קרה אתמול? (לינק לכתבה מפורטת) Watson ניהל קרב צמוד עם המתמודדים. לעיתים ניצח ולעיתים נוצח. התחרות ממשיכה בימים הקרובים, אז נדע האם המחשב הצליח לנצח את אלופי העולם.
Watson הוא בעצם Super Computer אשר פועל על 90 שרתים שעובדים במקביל. הוא לא מביע רגשות ויש לו עוד דרך ארוכה לעבור.
אבל הוא מייצג את הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה בני אדם יכולים לדבר אל המחשב, לשאול שאלה מורכבת ולקבל תשובות חכמות ומדויקות.
מהבחינה הזאת, Watson וההשתתפות ב-Jeopardy זה אירוע בעל חשיבות היסטורית. אירוע שממחיש את כל מה שחוקרי העתיד אומרים שנים רבות. האנושות מתקרבת בצעדי ענק לקראת העידן שבו מחשבים יהיו אינטליגנטים.
ככאלה, הם ישפרו את האינטליגנציה שלנו בני האדם. בנוסף ל- Augmented Reality נהיה עדים ל-Augmented Intelligence. מחשבים שמשפרים את היכולת שלנו לחשוב, להבין ולקבל החלטות.
האמרה של אלברט אינשטיין, I never think of the future – it comes soon enough, לא נשמעה מעולם מתאימה כל כך. העתיד מתקרב במהירות מדהימה והוא חזק יותר מסרטי המדע הבדיוני שראינו אי פעם…
"איך אנחנו יכולים להפוך את הנושאים שאנחנו עוסקים בהם ליותר מעניינים?". את השאלה הזו אני שומע בהרצאות לא מעט. לרוב אלו ששואלים את השאלה הזו מגיעים מתחום השיווק, הפרסום או המכירות. היום השאלה הזו הייתה אתגר גדול יותר. השואלים היו כולם חברי עמותות, גורמים שפועלים למען הקהילה. "יש לנו משרדי פרסום שעוזרים לנו ללא תשלום ועדיין ברוב המקרים אנחנו לא מצליחים לייצר קמפיינים מספיק טובים" הם אמרו לי.
את ההרצאה העברתי לחברי האגודה לזכויות האזרח ולפעילים נוספים מעמותות לזכויות אדם וחשבתי על הדרך שבה מקדמים היום אג'נדות חברתיות באמצעות המדיה החברתית. במקרה שלהם, מה שקורה היום עם האזרחים במצרים, שמתפרצים אחרי שנים של דיכוי חברתי וכלכלי, רלוונטי מאד. ההתפרצות, שהיסודות להתארגנות שלה נולדו גם במדיה חברתית, מעניינת גם את הגופים והעמותות הללו.
בזמן ההרצאה נזכרתי בפוסט הזה שכתבתי לפני שנה ודיבר על הפוטנציאל שיש למדיה חברתית בפעילות של עמותות ושאלתי את עצמי מה השתנה בתחום מאז…
הגורם היחיד בשנה החולפת שגרם לעמותות להיכנס לזירת המדיה החברתית זה בנק לאומי בקמפיין "מיליון סיבות טובות" (הנוכחים בהרצאה שיתפו אותי היום אודות דעתם על הקמפיין הזה. יש להם ביקורת לא מעטה). אבל מעבר לזה, רובם עדיין בתחילת הדרך. מי שעוד בלטה השנה בפעילות במדיה חברתית היא רותם אילן, מי שעומדת בראש עמותת Israeli Children, שפועלת להשארת הילדים של העובדים הזרים בארץ. גם הם עובדים יפה מאד במדיה החברתית, ואף ארגנו באמצעותה הפגנה אחת גדולה והרבה מחאה.
אחד מהאתגרים שהמשתתפים בהרצאה העלו היה האתגר להפוך את הנושא שבו הם מטפלים למספיק מעניין. צודקים, זה באמת אתגר גדול…. והאמת היא שאם מתבוננים ברוב הקמפיינים של החברות המסחריות, גם הם לא ממש מעניינים. אבל להבדיל מחברה מסחרית שיכולה להפגיז את המדיה עם קמפיין בינוני ומקסימום לצאת בקמפיין נוסף, לעמותות אין את האפשרות הזאת.
שאלתי את המשתתפים את השאלה הבאה "תגידו, למה אתם לא שואלים את הפעילים שלכם מה לעשות? למה אתם לא מבקשים מהם רעיונות יצירתיים לקמפיינים?".
בשלב הזה הייתה שתיקה מביכה בקהל…
לרוב העמותות יש קהל של אוהדים/פעילים שתומך תמיכה נלהבת באג'נדה שאותה הם מקדמים.
אחד הדברים שחכמים שהם חייבים לעשות זה לשתף את אותם לאורך כל השנה בפעילויות ולבקש את דעתם בכל מה שקשור לרעיונות יצירתיים לקמפיינים או פעילויות בשטח.
אז נכון, כדי שזה יהיה אפקטיבי, העמותות צריכות שיהיו להם מספיק אוהדים. אבל גם זה לא כל כך מסובך כי לרובן יש מאגר מיילים ו-newsletter כזה או אחר. במקום להשקיע ב-newsletter הם צריכים להעביר את פעילים להיות אוהדים של הדף של העמותה בפייסבוק. בדף הם צריכים לספר סיפורים מעניינים אשר קשורים לאג'נדה של העמותה ולהתייעץ עם האוהדים. הם יהיו אלה שיובילו את העמותה לפעילות נכונה ומשמעותית.
להבדיל מחברות מסחריות אשר מטעמי תחרות נמנעות משיתוף, עמותות חייבות לשתף את הציבור כמעט בכל מה שהם עושות. את הרעיון הגדול לקמפיין הזה סביר שהם יקבלו מהמוני האוהדים שלהם ולא ממשרד הפרסום. ואחרי שיהיה הרעיון הגדול, למשרד הפרסום יהיה תפקיד מרכזי בהפיכתו לקמפיין רחב ומשמעותי.
עכשיו לגילוי נאות. AIG הם אחד מלקוחותי. אני לא יודע מי מכם שם לב לקמפיין האחרון שלהם שקורא לגולשים לתת רעיונות לפרסומת. הם מקבלים מאות ואפילו אלפי רעיונות מידי יום. חלק מהרעיונות הם רעיונות גדולים, יצירתיים ופורצי דרך. אז נכון, מדובר בחברה מסחרית ולכן הפעילות מלווה בפרסים יקרי ערך, אבל במקרה על עמותות, אין לי ספק שאנשים ישמחו לתת רעיונות בלי פרס כספי.
בזמן האחרון שולחי ה-SPAM עושים שימוש בשירותי תרגום אוטומאטיים כדי לשלוח את הודעות הזבל שלהם גם בשפת הקודש.
איכות התרגום מאנגלית לעברית איומה ונוראה. אני מעריך שבשנים הקרובות, ככל שמחשבים יהיו אינטיליגנטים יותר, התרגום ישתפר פלאים.
אני מעריך שבעשור הקרוב לא נוכל להבדיל בין טקסט מקורי לטקסט מתורגם. אז נוכל לתקשר בזמן אמיתי עם אנשים דוברי שפות שונות.
מי שמתעניין בחזון הזה מוזמן לצפות במצגת של מנכ"ל גוגל היוצא, אריק שמידט, מתוך כנס DLD האחרון.
אבל בינתיים, כך זה נראה…
מאת: Ramia daddah Ritha [mailto:rejena1x9@att.net]
נשלח: ו 28/01/2011 14:01
אל: undisclosed recipients
נושא: ברכה יקירתי,
ברכה יקירתי,
שנה טובה יקירתי אנחנו יכולים להיות חברים?
שמי Ramia, אני רק הגברת פשוט זקוק לחבר טוב, אם אתה מרגיש אותו, אתה יכול לפנות אלי כדי שנוכל להכיר את עצמנו טוב יותר, מקווה לשמוע ממך בקרוב,
הידד
הידד Indeed.
גם הטקסט המקורי באנגלית מופיע לנוחות המוטרד:
?Happy new year my dear Can we be friends
My name is Ramia,i am just a simple lady in need of a good friend,if you feel the same,you can contact me so that we can know ourselves better,hope to hear from you soon,
cheers
זאת תשובתי:
Ramia יקרה,
שנה טובה גם לך אבל אין סיכוי שנהיה חברים!
שמי Lior, אני רק גבר פשוט שזקוק למסנן SPAM טוב. אם את מכירה כזה, את יכולה לפנות אלי כדי שאוכל לוודא שלא אכיר אותך ואת שכמותך לעולם.
היאח הידד!
כמו שכבר סיפרתי לכם, בסמסטר האחרון חזרתי להיות מורה והצטרפתי לסגל המרצים בפקולטה למנהל עסקים במסלול האקדמי מכללה למנהל.
הקורס הראשון שהעברתי היה קורס בשיווק דיגיטלי לסטודנטים מקסימים בתואר שני.
את רוב ההרצאות בקורס שידרתי בשידור חי באמצעות מצלמת רשת… בכל שיעור היו כ-30 סטודנטים בכיתה וכ-200 צופים בבית…
זאת הייתה בהחלט חוויה אינטראקטיבית מעניינת שתרמה מאוד לחוויית הלימוד בכיתה.
רוב השיעורים הוקלטו ואני שמח לפרסם אותם כאן בבלוג על מנת שכל מי שעוסק או מתעניין בתחום יוכל לצפות בשיעורים.
צפייה בכל ההרצאות עולה 599 ₪. היו כמה אנשים שייעצו לי לגבות תשלום בגין פרסום צפייה בהרצאות שלי. החלטתי לוותר ולפרסם את ההרצאות בחינם (מישהו חושב שאני טועה?).
הנה 2 הרצאות בולטות (ובהמשך לינקים לשאר ההרצאות. אורך כל הרצאה בין שעה לשעה ורבע).
המגמות העיקריות בתחום השיווק הדיגיטלי לשנת 2011:
(לינק לצפייה מתוך Ustream)
הרצאת אורח של אסי עזר:
(לינק לצפייה מתוך Ustream)
הנה לינקים להרצאות נוספות:
– שיווק מבוסס מיקום – לינק.
– הכל על מדידה – לינק.
– Buzz Marketing – לינק.
– שירות וניהול משברים בעידן המדיה החברתית – לינק.
– בלוגים ויח"צ דיגיטלי – לינק.
– כיצד להפוך באזז למכירות – לינק.
– כיצד בונים אסטרטגיה דיגיטלית? – לינק.
ואחרון חביב… אחת המטלות בקורס היתה יצירת סרטון וידאו לקידום הפעילות השיווקית שיצרו הסטודנטים.
יחסית לתרגיל בקורס, הם עשו עבודה יפה מאוד.
חלק מהסרטים מקדמים מוצרים אמיתיים שהסטודנטים פיתחו כמו כמו לדוגמא סרט לקידום גימיק מדליק לחתונות שנקרא "הביתן השקוף" עם דף בקישור הזה, דף פייסבוק שמציג את כל הקופונים והמבצעים שרצים כל יום באינטרנט ונקרא "הכי שווה", הנה הסרט, לינק לדף בפייסבוק ולינק לכתבה במאקו.
ויש עוד… כמו שירות השכרה של תינוקות, מתכונים לעוגות, שירות שיחות ועידה חדשני ועוד (הערה לסטודנטים שלי, אם שכחתי לשים לינק לסרט שלכם ואתם מעוניינים שאוסיף אותו – תכתבו לי בבקשה מייל עם לינק).
בכל מקרה, רציתי להגיד לסטודנטים שלי תודה. אתם אנשי שיווק מוכשרים, מביני עניין ונחמדים. למדתי מכם לא פחות מאשר לימדתי…
תודה גם לאסי עזר, ינון ושילת לנדנברג שבאו להרצאות אורח בקורס ולמתרגל הקורס דביר רזניק.
אורי מתוק שלי,
היום יש לך יום הולדת ואתה בן 3.
אתה לא יודע לקרוא וקטן מידי כדי להבין את מה שאני רוצה להגיד לך אז החלטתי לכתוב לך ברכה שתישאר. מי יודע, אולי יבוא היום שבו תהיה סקרן ותרצה לקרוא את פירורי המידע שאבא שלך פיזר לאורך השנים ותגיע גם לברכה הזאת.
לפני שנולדת, לא האמנתי שהלב שלי יוכל להכיל אהבה כל כך גדולה כמו זאת שקיימת אצלי עבור אחותך הגדולה.
ואז הגעת ויום אחרי יום אתה מצליח לשבות את ליבי.
כל מי שרואה אותך אומר שאתה שיבוט מדויק שלי. העתק גנטי מושלם.
אני יודע שאתה גרסה משודרגת הרבה יותר מתוחכמת ממני.
כשהייתי ילד, כל מה שעניין אותי זה מכשירי חשמל ולאחר מכן מחשבים. פירקתי כל מכשיר חשמלי בבית לגורמים, הרכבתי מכונות מלגו עם מנועים בקיצור אם היה בזה חשמל – זה עניין אותי.
ואתה… בדיוק כמוני. יושב לך במסיבת חנוכה בגן, כל הילדים מסביבך רוקדים "סורה חושך" ורק אתה מתעניין בנורות הצבעוניות שמחוברות ובחשמל שמפעיל אותם.
אתמול, אלוהים יודע איך, נגעת במכונת הקפה המקולקלת ופתאום היא התחילה לעבוד, אחרי ש-3 פעמים היא חזרה מתיקון ולא עבדה.
אני זוכר את היום שבו ההורים שלי שלחו אותי לחוג אלקטרוניקה. הרגשתי שאני מרחף.
אחרי שנה הם שלחו אותי לחוג מחשבים, בתקופה שבה נולד המחשב האישי הראשון. לא עברו 10 דקות בחוג ומייד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל החיים.
ואתה… אחרי 10 דקות עם האייפון והאייפד קרנת מאושר. הפעלת אותם בכשרון גדול הרבה יותר ממני.
כמי שנולד לעולם שבו אייפד זה מובן מאיליו, אני מנסה לחלום לאיזה עולם טכנולוגי אתה גדל…
עולם שבו כל מה שראינו בסרטי מדע בדיוני יתגמד לעומת המציאות.
כשהייתי ילד, אהבתי לצפות בסדרה Star Trek. אחרי כל פרק הייתי נפגש עם החברים בשכונה, היינו לוקחים קופסת פלסטיק קטנה ומדמיינים כאילו ואנחנו מדברים אחד עם השני באמצעותה.
אם מישהו היה אומר לי אז, שהקופסא הזאת תאפשר לי לא רק לדבר עם חברים אלה גם תחבר אותי לכל הידע שקיים בעולם, הייתי חושב שהוא משוגע.
אם אני אגיד לך שיבוא היום והקופסא הזאת תבין אותך, תרגיש אותך ותהיה חכמה לא פחות ממך, יהיו רבים שיחשבו שאני משוגע.
אז בן קטן שלי,
ילד מתוק, חכם ומוכשר שלי,
אין לך מושג כמה אני אוהב אותך.
כמה אני דואג לך,
וכמה אני שמח לחגוג איתך את היום הולדתך.
יום הולדת שבו ביקשת מכל מי ששאל אותך מה אתה רוצה מתנה, אמרת לו "משהו עם חשמל".
אותי אתה מחשמל כל יום מחדש.
אוהב אותך,
אבא